בין הר-הבית להפגנות: איך באמת מטפלת מח"ש בתלונות נגד שוטרים? משרד המשפטים חשף לראשונה פילוח מקיף של תלונות שהוגשו למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בגין התנהלות שוטרים בהר-הבית ובמהלך הפגנות - זאת בעקבות בקשה לפי חוק
חופש המידע. הנתונים משרטטים תמונה עגומה של טיפול לקוי, איטי ומצומצם, כשחלק ניכר מהתיקים נסגר ללא העמדה לדין - גם כשהוגשו תלונות מפורטות מצד אזרחים.
תיקים בודדים - וסגירה מהירה
בשנים 2022 עד 2024 נפתחו במח"ש בסך-הכל 23 תיקים הנוגעים לאירועים בהר-הבית:
מהפילוח עולה כי רק תיק אחד נסגר בטענה שאין עבירה פלילית (2023), אחד בלבד נסגר בשל "עבריין לא נודע" (2024), וכל שאר התיקים נסגרו בעילה של "נסיבות שאינן מצדיקות המשך חקירה פלילית" - עילה שמשמעותה בפועל היא אי-עניין ציבורי או קושי ראייתי.
לא התקבל ולו כתב אישום אחד בשלושת השנים הללו.
איפה הציבור בתמונה?
במענה מציינת מח"ש כי מערכת המידע הפנימית שלה - "מבשרת" - הוטמעה רק בדצמבר 2022, וכי מאפיין "הפגנה" הוזן במערכת רק בתחילת 2023. ההזנה נעשית באופן ידני ואינה שדה חובה, מה שמוביל לאי-דיוקים אפשריים בפילוח.
יתר על כן, המחלקה מדגישה כי פניות שהועברו ממערכת המשטרה עצמה - ללא פנייה יזומה מצד אזרח - אינן נחשבות כתלונה רשמית, למרות שמושקעים מאמצים באיתור האזרחים. לדבריהם, "רוב גדול של הטענות הללו נזנח לבסוף על-ידי האזרחים עצמם".