"עקרונות הפעולה שקבע בר בסיכום הדיון הביטחוני שכינס שעה ורבע לפני הטבח הוא הכישלון המודיעיני הגדול ביותר בתולדות ישראל! חובתי כראש הממשלה לחשוף בפני הציבור את מה שבר מצהיר ממנו!" כך אומר (27.4.25) ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתצהירו לבג"ץ במסגרת העתירות נגד הדחתו של רונן בר מראשות השב"כ, שבוע לאחר תצהירו של בר ובו האשמות חריפות כלפיו. נתניהו דוחה מכל וכל את טענותיו של בר, אומר שהוא שיקר בתצהירו וטוען שפעולות נכונות של בר בליל 6/7 באוקטובר היו מונעות את הטבח שביצע חמאס. לדברי נתניהו, באותו לילה נאחז בר בתפיסתו השגויה בדבר שמירת השקט בעזה בכל מחיר "ומנע ביצוע פעולות הכרחיות, רק מחשש שחמאס יפרש פעולות אלה ככוונות מלחמה מצד ישראל ויפתח במלחמה נגדנו". אם בר היה מנחה את צה"ל ליזום מיד פעולה רחבה במקום למנוע אותה, "הטבח היה נמנע! על כך בר נושא באחריות ישירה ועצומה לאי מניעת הטבח!" נתניהו מגדיר כ"עזות מצח" את טענתו של בר ולפיה "העיר את המערכת כולה" באותו לילה: הוא לא העיר את ראש הממשלה, את שר הביטחון, את חיילי צה"ל ועוד; "את תפקידו העיקרי הוא לא מילא באותו לילה". לטענתו, בר לא העיר את המערכת אלא הרדים אותה באופן מוחלט, ותפיסתו הביטחונית והאסטרטגית הכושלת נמשכה גם במהלך המלחמה. עוד תוהה נתניהו כיצד רק בשעה 06:13 בוצעה הוראתו של בר מהשעה 05:15 להעיר את מזכירו הצבאי.

בר סיכל את חיסולו של אל-עארורי

לדברי נתניהו, "בשורה של דיונים ביטחוניים בשנה שקדמה ל-7 באוקטובר, הציג ראש השב"כ הערכות מודיעיניות הפוכות שהתבררו לימים כמנותקות לחלוטין מן המציאות, בהדגישו שאין הרתעה למלחמה ברצועת עזה". הוא אומר כי בינואר 2023 התנגד בר להצעתו לחסל את סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומפקד פעילותו ביהודה ושומרון. בין היתר מצטט נתניהו את בר, שאמר בינואר 2023: "רצועת עזה מרוסנת"; בפברואר 2023: "יחיא סינוואר מנהיג מפוכח, הוא לא מוכן לאותה מלחמת תקומה"; באפריל 2023 העריך, כי סינוואר רוצה את המשבר בישראל כהזדמנות לחזק את הריסון בעזה והלהטת יהודה ושומרון. לדברי נתניהו, אין תימוכין לטענתו של בר ולפיה ביולי 2023 התריע בפניו על סכנת מלחמה. "הוא ראה חשיבות עליונה בשימור השקט בעזה תמורת הקלות הומניטריות והמשך הכנסת הפועלים לישראל", טוען נתניהו. ב-3 באוקטובר, ממשיך נתניהו, כתב לו בר: "חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העיקרון המוכר של 'שקט ביטחוני תמורת הקלות' מגלם פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה (ייתכן אף לאורך זמן)". נתניהו עומד על אירועים שלגרסתו הצביעו על פגיעה באמונו בבר לפני נובמבר 2024: טענה כוזבת של השב"כ בסוף אוקטובר 2023 ולפיה התריע מפני מלחמה; קיום דיונים ביטחוניים אצל השר יואב גלנט ללא ידיעתו; שחרור מנהל בית החולים שיפא ללא ידיעתו; וחוסר שביעות רצון מניהול מו"מ החטופים.

המפתח לאירועים - פגיעת הכטב"ם בקיסריה

עוד מתייחס נתניהו לטענתו של בר, ולפיה סירובו לספק חוות דעת שתמנע את עדותו הרצופה במשפטו הייתה הגורם העיקרי שהוביל לחוסר האמון כלפיו. נתניהו מגדיר אותה במילים "שקר מוחלט" ומציין שהיא הועלתה לראשונה במכתבו לבית המשפט העליון - ולא במכתבו לממשלה לקראת הישיבה על הדחתו. בר מעולם לא התבקש לתת חוות דעת שכזו, ומדובר במסקנה שגויה שלו מהאירועים. לדברי נתניהו, פגיעת הכטב"ם בביתו בקיסריה היא המפתח לאירועים אלה, שכן אחריה הוא שוחח עם בר על בטחונו האישי ללא כל קשר למשפטו. לדברי נתניהו, מדובר היה בניסיון להתנקש בחייו, וכל קשר בין חובתו של בר להגן עליו לבין העדות היא פרי דמיונו של בר ונסתר בראיות אובייקטיביות. לדבריו, בפגישה עם בר שלושה שבועות מאוחר יותר הוא אמר במפורש שברצונו להעיד, אך שאל כיצד להתמודד עם העובדה שיהיה ידוע מראש שהוא נמצא בבית המשפט המחוזי בירושלים. עוד מגיב נתניהו על הטענה לפיה דרש להפעיל אמצעים של השב"כ נגד תופעות מחאה בלתי אלימות: זוהי "טענה חסרת שחר" ונעדרת תימוכין, והאירועים אליהם מפנה בר מלמדים עד כמה היא משוללת יסוד. בר לא העלה אותה במכתבו לממשלה, למרות שכעת הוא טוען שזו הסיבה העיקרית לצורך להכריע בעתירות; "אך נראית גרסה שקרית מתפתחת!" נתניהו אומר שהיה זה בר שלעיתים ביקש לשוחח עימו בארבע עיניים וללא הקלטה לאחר פגישות עבודה. לדבריו, טענתו של בר לפיה הובהר לו שבמקרה של משבר חוקתי עליו לציית לו ולא לבג"ץ, שונה מהטענה בתצהירו החסוי ומהציטוטים הנטענים על ידו מפגישתם במארס 2023. תפקידו של השב"כ הוא לסכל ולמנוע פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בסדרי המשטר הדמוקרטי או ביסודותיו, והוא דרש שימלא חובה זו - לא שיפעל נגד אזרחים תמימים או נגד מחאה לגיטימית ובלתי אלימה. לדברי נתניהו, הוא ביקש שהיועצת המשפטית, גלי מיארה, תקבע מהן מגבלות החוק בהגנה על אישי ציבור ובני משפחתו, והוא דרש מבר לפעול על-פי מגבלות אלו - ולא בניגוד להן. לדבריו, טענותיו של בר חמורות במיוחד לנוכח הפרסומים מהימים האחרונים, ולפיהם השב"כ מפעיל את סמכויותיו בניגוד לחוק ופועל באכיפה סלקטיבית כאשר מדובר במחאה. נתניהו אומר שהוא ושרים רבים התייחסו לאכיפה זו, אך "מעולם לא התערבתי בשיקולים מבצעיים ולא הוריתי לבר להפעיל סמכויותיו כלפי יריבים פוליטיים או גורמי מחאה בניגוד לחוק או בניגוד לעמדה המשפטית".

"ניסיון מעוות להתגבר על כשלונו הקולוסאלי"

לסיכום אומר נתניהו, כי בר הביע אי-אמון בממשלה במכתבו ערב הדחתו ולא עתר בעצמו נגדה. "במצב זה, החלטת בית המשפט להכניס ראש ממשלה בישראל ל'תחרות תצהירים' מול מי שכפוף אליו ובחר שלא לעתור נגד ההחלטה, כאשר העתירות כולן עוסקות בהחלטה פה אחד של הממשלה ולא בהחלטה אישית שלי, אינה ברורה כלל". נתניהו שב וטוען, כי חקירת פרשת קטרגייט נועדה לטרפד את הפיטורין ולא להפך. "בניסיון מעוות להתגבר על כשלונו הקולוסאלי במילוי תפקידו כראש השב"כ, מציג בר בתצהיריו תמונה מעוותת המציגה אותו כמי שנאבק על שלטון החוק ועל עצמאותו של השב"כ מפני גורמים המבקשים לפגוע בהם", ממשיך נתניהו. "היקף השקרים והסתירות בגרסאותיו שהתגלו בתצהיריו באמצעות ראיות אובייקטיביות מוכיח דווקא את ההפך הגמור. בר פעל משיקולים זרים על-מנת שיוכל להמשיך ו'לאחוז בקרנות המזבח' באמצעות צווים שיפוטיים, ואילו הממשלה בראשותי פעלה משיקולים ענייניים כאשר החליטה פה אחד להעבירו מכהונתו. "רונן בר כשל בתפקידו כראש השב"כ ואיבד את אמונה של ממשלת ישראל כולה ביכולתו להמשיך ולעמוד בראש השב"כ. זאת הסיבה שהובילה להפסקת כהונתו בתפקיד. עניינה של עתירות אלו אינה בעצמאותו של ראש השב"כ הכפוף על-פי חוק לממשלה הנבחרת, אלא בעצמאותה של ממשלת ישראל המייצגת את רצונו של הציבור שבחר בה, למלא אחר חובותיה כמו כל ממשלה נבחרת במשטר דמוקרטי".