המדינה ומנכ"ל yes לשעבר, רון איילון, הגיעו להסדר מותנה בתיק בזק-yes והפרקליטות הודיעה (28.4.25) לבית המשפט המחוזי בתל אביב שהיא חוזרת בה מכתב האישום. פרטי ההסדר טרם הוצגו לבית המשפט. ההסדר הושג לאחר שמיעת חלק מעדי התביעה והצדדים הבהירו שמשמעותו היא כדין ביטול לפני תשובת הנאשם. החקירה בתיק בזק-yes היא שהובילה לתיק 4000 נגד בנימין נתניהו. שאול אלוביץ, לשעבר בעל השליטה בחברת בזק, ובכירים לשעבר בקבוצה (ובהם איילון, עד כה) מואשמים בו בעבירות מרמה וניירות ערך. פרשת בזק-yes מתייחסת לעסקה מחודש יוני 2015, בה רכשה בזק את מניות yes מידי יורוקום (מימוש אופציה ל-8.6% מן המניות ורכישה של 42% נוספים; יתרת מניות yes כבר היו בידי בזק). בכתב האישום בפרשה 4000 נטען, כי נתניהו - בתפקידו כשר התקשורת - אישר את העסקה כחלק מיחסי השוחד עם אלוביץ. בזק שילמה 680 מיליון שקל במזומן ונקבעה תמורה נוספת, שתוביל את המחיר הכולל ל-1.05 מיליארד שקל, אם יתמלאו תנאים מסוימים. אחד מהם היה, כי אם תזרים המזומנים החופשי של yes יגיע בשנים 2017-2015 לסף מסוים - תשלם בזק 170 מיליון שקל נוספים. עוד נקבע, כי יורוקום תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה המותנית ככל שתזרים המזומנים החופשי של yes יגיע למדרגות מסוימות (1,058-836 מיליון שקל) בכל אחת משנות העסקה. על-פי ההסכם, סכומים שנבעו משינוי במדיניות הפיננסית של yes במהלך שנות העסקה, אמורים היו להיות מנוטרלים מתחשיב התזרים. אלוביץ היה זקוק לסכומים אלו כדי לפרוע את חובות יורוקום לבנקים, שעמדו על 900 מיליון שקל. על-פי כתב האישום, אלוביץ, איילון וניימן פעלו כדי להעלות באופן מלאכותי את התזרים, כדי שיגיע לרף המירבי שנקבע ובכך להגדיל את התמורה ליורוקום - נטען בכתב האישום. בעקבות לחצו של אלוביץ, פעלו איילון וניימן כדי לדחות בצורה נרחבת ושיטתית את התשלום לספקים של yes ובכך הגדילו בצורה מלאכותית את התזרים החופשי שלה. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ קיבל במרמה 115 מיליון שקל, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016, והמרמה נפסקה באמצע 2017 בשל פתיחת החקירה בפרשה. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שורה של פרטים מטעים - טוענת המדינה. איילון יוצג בידי עוה"ד איריס ניב-סבאג ודפנה שטיינברג.