בתוך שלוש שנים, בין מערכות הבחירות לכנסות ה-22 (2019) וה-25 (2022), זינק תקציב מערכת הבחירות ב-74% והגיע ל-583 מיליון שקל בבחירות האחרונות - מגלה (6.5.25)
מבקר המדינה,
מתניהו אנגלמן.
ועדת הבחירות המרכזית הסבירה את הגידול בהרחבת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות (16%), הוצאות קורונה (7%), גידול האוכלוסייה (6%) ועליית המדד (6.85%), לצד בגידול במספר הקלפיות, הוצאות מחשוב, הוצאות הסברה והוצאות שכר. מן הדוח עולה, כי ההסברים לא הניחו את דעתו של אנגלמן, הממליץ שהוועדה תגבש תוכנית להתייעלות ולצמצום העלויות, כך שהללו יגדלו רק בשיעור הגידול באוכלוסייה ועליות המחירים.
אנגלמן מציין, כי בדוח ביקורת קודם עלה, כי פעולה מקוונת זולה מפעולה פיזית, וכי השימוש במערכות ממוחשבות בעולם כולל זיהוי הבוחר והצבעה ממוחשבים. בדוח הקודם הומלץ, כי ועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים יחדשו את פעילות הוועדה שעסקה בבחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות - אך הדבר לא נעשה. הבחירות ממשיכות להיות מבוססות על תהליכים ידניים הכרוכים בהשקעת תשומות ניכרות.
הדבר בולט בעיקר בהיקפי כוח האדם שהוועדה מגייסת: בבחירות האחרונות היא העסיקה 73,000 עובדים - זינוק של 59% לעומת הבחירות לכנסת ה-22. ההוצאה על שכר העובדים זינקה ב-64% ל-257 מיליון שקל - נתונים שהוועדה אינה מפרסמת באתר שלה. מדובר בעיקר בעובדים זמניים ליום הבחירות, אם כי בתקופת הבחירות מעסיקה הוועדה לאורך מספר שבועות מאות עובדי מדינה המגיעים מיחידות ציבוריות אחרות.
בתקופת הבחירות האחרונות, 27% מעובדי הוועדה היו עובדי מדינה, ו-68% מבין אלו הועסקו גם בבחירות קודמות. עובדי מדינה איישו 54% מהמשרות הבכירות בוועדות הבחירות האיזוריות; 50% מעובדי המדינה שהעסיקה הוועדה מועסקים בשגרה בדרג גבוה במשרדי הממשלה. בשל כך, בתקופת הבחירות לכנסת ה-25 נגרעו ממשרדי הממשלה 64,676 שעות עבודה, מה שעלול לפגוע בתפקוד המשרדים. יתרה מזאת: לעובדים שאינם מקרב עובדי המדינה אין הזדמנות נאותה להיבחר לתפקידים אלה.
עוד מציין אנגלמן, כי 27 מעובדי המדינה בבחירות האחרונות הועסקו עשר שעות ביום בידי ועדת הבחירות המרכזית ועוד שש שעות במשרדיהם. עבודה רציפה שכזו, בפרט כשאינה חד-פעמית אלא נמשכת חודש או כמה חודשים, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית הוראת חוק שעות עבודה ומנוחה, בדבר הפסקה של שמונה שעות לפחות בין יום עבודה אחד למשנהו.
עוד עומד אנגלמן על הכהונות הארוכות מאוד של מנכ"ליות ועדת הבחירות המרכזית. תמר אדרי כיהנה בתפקיד בשנים 2010-1988 ואורלי עדס מכהנת בו מאז 2010. ככלל, קיימת קציבה של כהונה במשרות הבכירות בשירות המדינה, ומנכ"לים מתחלפים יחד עם השר, נשיא המדינה ויו"ר הכנסת, או לכל היותר שנים אחדות לאחר מכן. המצב בוועדת הבחירות הוא "חריג וראוי לבחינה", הוא אומר. אנגלמן גם מעיר, כי בוועדת הבחירות המרכזית אין ייצוג הולם לערבים (4.9% בלבד, לעומת יעד ממשלתי של 10% וחלקם באוכלוסייה העומד על 21%) ולחרדים (3.5% בלבד; היעד הוא 7%, והחלק באוכלוסייה - 12%).
בדוח נפרד עוסק אנגלמן בבחירות המוניציפליות שהתקיימו אשתקד, ועומד גם בו על הצורך לבחון את הרחבת השימוש במערכות ממוחשבות. עוד הוא מציין את העדרו של גורם אסדרתי מדיני מתכלל בתחום אבטחת המידע והגנת הסייבר, אשר מנחה ומלווה בחירות אלה שכל המערכות והתשתיות עומדות ברמת ההגנה הראויה. נמצאו פערים בהיבטים של אבטחת מידע והגנת הפרטיות במערכות המידע, ורק חלקם תוקנו.