בטקס מצטייני הנשיא שהתקיים בבית הנשיא, התייחס הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, למשמעות ההצטיינות דווקא בעיתוי של מלחמה ממושכת ורב-זירתית: "לטקס יש השנה משמעות מיוחדת. אנחנו בעיצומה של מלחמה ארוכה, מורכבת ורבת-איומים, ואתם מקבלים את ההוקרה דווקא עכשיו. זהו רגע חשוב ומכונן". הרמטכ"ל תיאר את ההצטיינות כמעשה של שליחות יומיומית, ולא כתוצאה של כישרון יוצא דופן: "ראוי שנשאל - מי הוא מצטיין? הוא אינו בהכרח הכי מבריק או הכי מוכשר, אלא זה שפועל מתוך שקט, אחריות, התמדה ויושרה, גם כשאיש אינו רואה. הוא שמרים את חברו לפני שהוא מרים את עצמו, שמקפיד על מקצועיות ולא נכנע לקיצורי דרך. מצטיין הוא מי שבוחר בעשייה מתוך מחויבות, לא מתוך חיפוש אחר פרסים או תשואות". לדברי הרמטכ"ל, המנהיגות הנדרשת כיום בצה"ל אינה מתבטאת רק בהחלטות גדולות, אלא באומץ לבחור להמשיך גם כשקשה: "המפקד המצטיין הוא זה שמעורר אמון, מעניק תקווה, ומוביל גם בצוק העתים, כאשר אין ודאות והמורכבות רבה. שם נמדדת מנהיגות אמיתית". זמיר שיבח את עשרות אלפי הלוחמות והלוחמים שפועלים בעת הזאת בסדיר, בקבע ובמילואים, "בהצטיינות, בנחישות ובתחושת שליחות". הוא קשר בין ההצטיינות שלהם לבין רוח הקרב של לוחמי צה"ל לאורך הדורות: "חיילות וחיילים שהצטיינו ברוחם ובאחריותם שילמו בחייהם את המחיר הגבוה מכול. המצטיינים כאן היום הם ההמשכיות, הדוגמה, והפס האנושי שמייצג את החברה הישראלית בשיאה - חברה ערכית, חזקה, מאוחדת". דברים חמים הוקדשו גם למשפחות המצטיינים: "אני בטוח שהצטיינות אינה תכונה שמתחילה בצבא, אלא נובעת מחינוך וערכים שליוו אתכם מהבית. תודה לכם - על אהבת הארץ, על כתף תומכת לאורך הדרך, על ההשקעה והאמונה". בהמשך דבריו התייחס הרמטכ"ל גם למשפחות אנשי הקבע והמילואים שנושאות בעול העורף: "תמיכתכם איננה מובנת מאליה. היא חיונית, והיא תנאי לכך שנוכל להמשיך ולפעול". בהתייחסו לערכים הלאומיים, הדגיש כי צה"ל משמש דוגמה לאחדות בזמן שהחברה הישראלית מתמודדת עם מחלוקות: "צה"ל הוא עוגן של יציבות וכידות. אין בו שמאל או ימין, פריפריה או מרכז. כולנו לובשים את אותם מדים, חולקים את אותה מטרה - ביטחון, ערבות הדדית ושלום. 'כל ישראל ערבים זה לזה' - זוהי לא רק סיסמה, אלא הבנה שגורלנו משותף וייעודנו אחד". בחלקו האישי של הנאום, הציג הרמטכ"ל את סיפורם של כמה מצטיינים שנבחרו מתוך כלל זרועות הצבא. ביניהם: אביגדור, קצין חרדי ואב לילד, שהתגייס למרות המחיר החברתי; ידוריאן, חייל בודד שעלה לארץ לבדו והצטיין באגף המודיעין; אוריה, ששרדה את המתקפה בבסיס רעים ובחרה להמשיך לשרת בצה"ל; ליה, שסבה נחטף לעזה, והפגינה נחישות יוצאת דופן בדרכה; ודריה, אחות של חטופה, שהתבלטה בשירותה הצבאי למרות הכאב. "יש פה גם לוחמים שנפצעו בשדה הקרב, התאוששו ונלחמים כתף אל כתף עם חבריהם, תוך שהם מתגברים על כל מכשולי הגוף והנפש. אתם, 121 המצטיינים, חוליה בשרשרת של הדורות - ואתם ממשיכים את הסיפור של עם ישראל", אמר זמיר. הרמטכ"ל סיים בדברים שנגעו למחיר הגבוה שמוסיפים לשלם לוחמי צה"ל והעם כולו: "ביום חגנו אנו זוכרים את רעינו לנשק שנפלו בעוז. מורשתם, גבורתם וסיפור חייהם חרוטים בליבנו. נמשיך לעמוד לצד המשפחות השכולות, נתמוך, נחבק, ונבטיח שנהיה ראויים למחיר ששילמו". הוא שיתף מביקור שערך לאחרונה בבית החולים לוינשטיין: "שם פגשתי את ניקו, מפקד מחטיבה 7 שנפצע קשה. הוא טרם שב לדבר, אך הוריו מהווים לו פה, ליטוף, ועוגן. גם זו גבורה - לא רק של הלוחם, אלא של ההורים, של הרוח". את דבריו חתם במסר של תקווה: "לצד ההישגים, עוד ניצבים בפנינו אתגרים - בראשם השבת החטופים לביתם, השבת המפונים, וחיזוק הביטחון. נכה בחמאס, נבסס מציאות בטוחה לדורות. כי הריבונות שלנו לא ניתנה במתנה - היא נקנתה בדם ומחייבת אותנו להילחם עליה".