הוועדה המשותפת של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי המשיכה (יום ב', 9.6.25) להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ג-2022, שיזם ח"כ משה סעדה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מח"ש תישא באחריות מנהלית לשר המשפטים ותהיה כפופה לפיקוח מנכ"ל משרד המשפטים. בנוסף, מוצע שמח"ש תעסוק גם בחקירת עבירות של תובעים מקרב הפרקליטות.

המשנה ליועמ"שית מזהיר מפני פוליטיזציה

עו"ד שרון אפק, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה וחבר צוות הבחינה בנושא מח"ש, הזהיר בוועדה מפני הצעת החוק: "העיקרון החשוב ביותר למח"ש וגופי אכיפת החוק הוא העצמאות שלהם, ויש לעשות הכל שלא יהיו לחצים פוליטיים". לדבריו, "הניתוק מהפרקליטות, מהסביבה הטבעית, והעובדה שלא נקבע מנגנון לקביעת מנהל מח"ש, מגדילים את הסיכון להשפעה של גורמים פוליטיים". עו"ד אפק ציין כי דעת המיעוט שלו, שהוגשה במסגרת מסקנות צוות הבחינה, מכבדת את עמדת הרוב אך מעלה שאלות מהותיות בנוגע למינוי ראש מח"ש, מיקום המחלקה במשרד ממשלתי, ניהול תקציבה וסמכויות שיישארו בתחום המשטרה. אפק הדגיש כי מח"ש היא גוף מורכב ורגיש, ועל אף שהייתה הסכמה רחבה על הצורך לנתק את תלותה במשטרה, הדילמה הגדולה נותרה לגבי שיוכה הארגוני. הוא מזהיר כי ניתוקה מהפרקליטות עלול לפגוע במדיניות אחידה ליישום הדין ולאבד נקודות חוזקה מול המשטרה. לטענתו, ניגוד עניינים אינו ייחודי למח"ש וקיים בשירות הציבורי כולו, וניתן למצוא לו פתרונות ספציפיים. עוד הוסיף, כי מחקר השוואתי שנעשה בצוות גילה שברוב המדינות המערביות (למעלה מ-40), המחלקה לחקירות שוטרים היא חלק מהתביעה הכללית.

יו"ר הוועדה רוטמן דורש תזכיר חוק ממשלתי

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, התייחס לצורך בתזכיר חוק ממשלתי בנושא, וציין ניגוד עניינים פוטנציאלי: "אני מזהה ניגוד עניינים פוטנציאלי כשמדובר על קידום חקיקה כזו, כשנציג היועמ"שית מציג עמדת מיעוט שלא התקבלה בצוות הבחינה, ותהיו אלו שאמורים לנסח את ההסדרים שייקחו את הסמכות מהיועמ"שית בנושא הזה". ח"כ רוטמן הדגיש כי הוא יקדם את החוק עם או בלי סיוע משרד המשפטים, וקרא לקידום הליך מינוי מנותק מהפוליטיקה המיידית, תוך שימור עצמאות המשטרה מול הפרקליטות. לטענתו, היעדר הפרדה בין הפרקליטות למשטרה וניגוד העניינים שנוצר, גורם לכך שכמעט ואין חקירות נגד בכירים, מה שמעיד על תפקוד לקוי של מח"ש.

השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק: חשש מניגודי עניינים

השופט בדימוס פרופ' עודד מודריק, שעמד בראש הצוות לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, תמך בהפרדת מח"ש מהפרקליטות. "המרכיב המרכזי שהוביל את מסקנת הצוות הוא החשש מניגודי עניינים", אמר מודריק. הוא הסביר כי הצוות מונה בעקבות דוחות מבקר המדינה שהצביעו על ניגודי עניינים בין מח"ש לפרקליטות המדינה. "הגענו למסקנה שהדרך הנכונה היא להפריד את מח"ש מפרקליטות המדינה", ציין. מודריק הסביר כי בעבר המשטרה חקרה את עצמה, מה שהיווה ניגוד עניינים מובנה, ועל אף שאזרחו את רוב מח"ש, ניגוד העניינים בין הפרקליטות למח"ש נותר. הוא הוסיף כי פרקליטות המדינה ומח"ש, בהיותן גוף אחד, עלולות לייצר ניגוד עניינים בין האינטרסים שלהן, במיוחד במקרים של חקירות מתנגשות. לדוגמה, במצב שבו נדרשת הכרעה בין קידום תיק נגד ראש ארגון טרור לבין חקירת חוקר ראשי באותו תיק. מודריק התייחס גם ליחסי קרבה אישיים בין מפקדי המשטרה לבכירי הפרקליטות, ולקושי של הפרקליטות להתמודד עם אלימות שוטרים כאשר מח"ש כפופה לה. ח"כ משה סעדה, יוזם החוק, פנה למשנה אפק בטענה: "בידיים שלכם החלשתם את מח"ש, מנעתם חקירות בכירים". הוא הדגיש את מטרת החוק להשלים את ההליך במושב הכנסת הנוכחי, וציין כי אין כוונה לפגוע בפרקליטי מח"ש, וכי עובדי המחלקה יוכלו לבחור אם להישאר בתפקידם לאחר ההפרדה. ח"כ טלי גוטליב תמכה בהצעת החוק וציינה: "כולנו בני אדם ומונעים מאגו, ולקחת החלטה זה לא קל, והוכח שלמשטרה יש קושי לחקור בכירים. בכיר ככל שתהיה, תקבל תלונה חמורה על ניצב שאתה מכיר זה יהיה לך כמעט בלתי אפשרי. כשחוקרים שוטרים זה חייב להיות מנותק מהמשטרה, על שום הכוח, השררה וחשיבות התפקיד שלכם. אם אתם רוצים להשיב את האמון, כמי שמכירה את הפרקליטים מהתיקים הסיזיפיים, החוק של סעדה אומר שכולנו שווים בפני החוק. יהיה גוף עצמאי שאתו דעת הציבור תנוח שהתלונות נשמעות".