נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ, הודיע (27.6.25), כי ארה"ב וסין חתמו על הסכם סחר. טראמפ אמר בתדרוך בבית הלבן: "זה עתה חתמנו עם סין אתמול" (כך במקור), בלי להוסיף פרטים. הוא לא אמר האם מדובר בהסכם פרטני – שלרוב נדרשים חודשים רבים להשיגו – או בהסכם מסגרת, ומה המשמעות לגבי המכסים ההדדיים בין המדינות.
יו"ר מועצת היועצים הכלכליים של הבית הלבן, סטיבן מירן, אמר לפני כן, כי הוא מצפה שטראמפ יאריך את השעיית המכסים על הייבוא ממדינות הנושאות ונותנות עם ארה"ב
בתום לב. לדבריו, "אתה לא מפוצץ עסקה שבתהליך וכאשר יש תום לב, כנות והתקדמות איטית, על-ידי הטלת פצצה המכסים עליה". השעיית רוב המכסים מסתיימת ב-9 ביולי, אך הממשל אותת בשבועות האחרונים שהוא מוכן להאריך אותה. מדובר על המכסים הפרטניים שהוטלו על עשרות מדינות; המכס הרוחבי בשיעור 10% נותר בעינו.
הדבר מלמד, כי בסופו של דבר מדיניות המכסים של טראמפ נועדה בעיקר לשמש ככלי במו"מ, ולא כדי להגדיל את הכנסות הממשל ובכך לממן את קיצוצי המס הניכרים המונחים על שולחן הסנאט. המשמעות מצד אחד היא מניעת מלחמת סחר שתפגע בעולם כולו, ומצד שני – הגדלה משמעותית נוספת בגרעון התקציבי האמריקני.
עד כה הגיעה ארה"ב להסכם רק עם בריטניה; היא מקווה להגיע להסכם עם קנדה עד אמצע יולי, לאחר שזו איימה במכסי תגמול על פלדה ואלומיניום תוצרת ארה"ב. גם
האיחוד האירופי איים להגיב בצורה דומה, אם טראמפ יעמוד על המכס הרוחבי בשיעור 10%; בתגובה איים טראמפ להטיל על האיחוד מכס של 50%.
מחצבים להיי-טק, הגנה ורכב חשמלי
הבית הלבן הודיע הלילה, כי הושג הסכם עם סין על ייבוא מחצבים נדירים ממנה. סין הטילה מגבלות על ייצוא מחצבים אלה כחלק ממלחמת המכסים שהסלימה בין שתי המדינות בחודש אפריל והגיעה למכסים הדדיים תלת-ספרתיים, אשר הורדו לאחר מכן. שר המסחר,
הווארד לוטניק, אמר: "הם ישלחו לנו מחצבים נדירים ואנחנו נסיר את צעדי התגובה שלנו".
לפני שבועיים הודיעו שתי המדינות, כי הגיעו ל"הסכם מסגרת" מסרו לאחר יומיים של שיחות בלונדון; ההסכם היה טעון את אישורם של טראמפ והנשיא שי ג'ינפינג. המטרה המרכזית של הסכם המסגרת הייתה לחזור להסכמות שגובשו בחודש שעבר בשיחות בז'נבה, לאחר שסין המשיכה להגביל ייצוא של מחצבים נדירים להם זקוקים היצרנים האמריקנים.
סין היא המקור המרכזי בעולם לשורה של מחצבים נדירים, הנחוצים במיוחד למוצרי טכנולוגיה מתקדמים, למערכות הגנה ולרכב חשמלי. ארה"ב הגבילה בתגובה את הייצוא לסין של כימיקלים, חלקי מטוסים ותוכנות, ואיימה למנוע מסטודנטים סינים ללמוד באוניברסיטאות אמריקניות.