ליקויים בניהול ההליך נגד הסייעת המתעללת אורטל בנימין בידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יוסי טופף, תרמו להחלטת בית המשפט העליון (6.7.25) להפחית את עונשה משמונה שנות מאסר ל-5.5 שנות מאסר. השופט חאלד כבוב מותח ביקורת על טופף, הן בשל הצגת מעשיה של בנימין - חמורים ככל שהיו - בלשון מוגזמת ביחס לעובדות ולראיות, והן בשל פגיעתו בזכויותיה. טופף הרשיע את בנימין, שהייתה סייעת בגן בחולון, בתשע עבירות של התעללות בקטין (שמונה עבירות פרטניות של התעללות ואחת כוללנית של התעללות נפשית בתינוקות שנחשפו למעשים), 16 עבירות של תקיפת קטין על-ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש ו-20 עבירות של תקיפה. הוא גם זיכה אותה מ-24 אירועים נוספים שיוחסו לה. האירועים התרחשו ביולי-אוגוסט 2020 ותועדו במצלמות האבטחה שבגן. כבוב דחה את ערעורה של בנימין על קבילות הסרטונים, למרות שבעלת הגן מסרה את הכונן הקשיח לאחת האימהות ורק ממנה הוא הגיע למשטרה; הוא מעיר, כי אין זה אומר שגם בעתיד תוכשר שרשרת ראיות שכזאת. עוד דחה כבוב את הטענה לפיה מעשיה של בנימין היו בלתי ראויים אך לא פליליים, וזאת על בסיס צפייה בסרטונים, ולכן דחה את רוב ערעורה. "עם זאת, ומבלי להקל ראש במעשי המערערת, במקרים רבים מדובר במעשים שאינם ברף הגבוה של העבירות שבהן היא הורשעה. בהקשר זה מצאתי, כי בית משפט קמא העצים את האירועים, עת תיאר את מעשיה של המערערת, לעומת העובדות העולות מהסרטונים. במידה רבה כפועל יוצא מהאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש לזכות את המערערת מעבירה של התעללות נפשית ביחס לכל ילדי הגן; וכי יש להקל במידת-מה בעונשה", אומר כבוב. כך למשל, טופף אומר על אחד המעשים שהוא "פסול, אלים, מבזה, מעורר אימה ופלצות, תוך ניצול לרעה של יחסי התלות של הפעוטות בצוות הגן, ויש בו את הסממנים הנדרשים לעבירת התעללות". בפועל, מדובר במנהג של הצוות לכסות את הפעוטות מעל ראשיהם כדי שיוכלו לישון באור היום - מעשה שגוי, אך רחוק מאוד מתיאוריו של טופף. במקרה אחר, טופף אמר שבנימין היכתה פעוטה בכל פעם שזזה; כבוב אומר שלא ראה את האגרסיביות והברוטליות שתיאר טופף.

ייתכן שהתיאורים המופרזים הושפעו מהאווירה

לדברי כבוב, גם חלק מהתיאורים בכתב האישום היו מוגזמים. "המעיין בכתב האישום, כמו גם בפסק הדין קמא, עלול להגיע למסקנה כי מעשיה של המערערת ניצבים ברף העליון של החומרה. אולם צפייה בסרטונים, משקפת מציאות מורכבת, ורף חומרה פחוּת באופן משמעותי. אשוב ואבהיר, כי אין בכך משום הקלת ראש במעשיה של המערערת, שגם מפניהם יש לשמור על פעוטות והם ראויים לגנאי וענישה. אולם האמת ניתנת וצריכה להיאמר - רוב רובם של המקרים המתועדים בסרטונים אינם מתעדים אלימות או התעללות ברף גבוה, לשון המעטה". פגיעה בזכותה של בנימין להליך הוגן נעשתה בעיקר בהחלטותיו של טופף לגבי עדותה, אומר כבוב. טופף קבע שפרשת ההגנה תחל שלושה ימים בלבד לאחר פרשת התביעה, וכאשר בנימין חלתה - הוא דרש שרופאיה יתייצבו בבית המשפט, סירב לעיין במסמכים הרפואיים שהגיש הסניגור (כולל מבית החולים הממשלתי מאיר) והורה לה להתייצב מיד. כאשר הסניגור אמר שאינו מוכן לחקור את בנימין בשל מצבה הרפואי, קבע טופף שהיא תיחקר רק בחקירה נגדית. כאשר ביקש הסניגור זמן לעבור על הפרוטוקולים לצורך חקירה חוזרת, טופף סירב וכך היא נחקרה רק בחקירה נגדית. זוהי "תמונה עגומה שמוטב היה להימנע ממנה, לשון המעטה". עוד אומר כבוב, כי אינו מבין מדוע טופף הגביל את סיכומי הצדדים לעשרה עמודים בלבד, כאשר התיאור העובדתי בפסק הדין משתרע על פני 60 עמודים. הסיבה העיקרית להקלה בעונשה של בנימין הוא מדיניות הענישה וההשוואה לעונשים במקרים חמורים יותר, ולכך מצטרפת הפגיעה בזכותה להליך הוגן, סירובו של טופף להזמין תסקיר של שירות המבחן לעניין העונש וקביעת מתחם ענישה רחב מדי (12-6 שנים). לבסוף מעיר כבוב: "הליכים מעין אלה, שנוגעים לעיתים לקבוצת הורים שנקשרו בגורל מר אחד, מושפעים ממעורבות יתרה של הקרובים לחסרי הישע שמבקשים למצות את הדין עם החשוד או הנאשם. בזהירות המתבקשת אומר כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהתיאורים המופרזים שבכתב האישום (ואזכיר למשל את ייחוס עבירת התקיפה למערערת בגין מסירה של מוצץ לפעוטה) ובפסק הדין קמא, הושפעו מהאווירה הציבורית בסוגיה".