היום לפני 98 שנה, זועזעה ארץ ישראל ברעידת אדמה קשה, מהקטלניות בתולדות האזור. מוקד הרעש היה באזור יריחו - אך נזקיו הקשים הורגשו בירושלים, בשכם, ברמלה, בטבריה, בנצרת, בשכם ובצפת, כמו גם בעבר הירדן. כ־260 איש נהרגו, ו־356 נפצעו באורח קשה. הנפגעים הגיעו מכל העדות והדתות - יהודים, מוסלמים, נוצרים, בדואים ודרוזים.
בירושלים פעל "ועד העיר ליהודי ירושלים" וטיפל במאות מתושבי הרובע היהודי, שנותרו חסרי קורת גג. בתל אביב הוקמה "ועדה לנפגעי הרעש" על-ידי ועד הקהילה, וזו נרתמה במהירות לארגון סיוע חומרי, גיוס תרומות, משלוחי מזון, וסיוע לנפגעים גם מחוץ לעיר - לרבות לשכם הערבית.
ההנהלה הציונית העולמית, שבראשה עמדו דמויות כגון חיים ויצמן, תרמה 100 אלף לירות מצריות (לי"מ) לקרן הסיוע הממשלתית של שלטון המנדט הבריטי, במטרה להעבירן לכל נפגע באשר הוא - ללא הבדל דת ולאום. תרומה זו זכתה להוקרה מצד הבריטים ולשבחים בציבור.