המבקר קובע כי אין מערכת נורמטיבית אחידה ומחייבת שמסדירה את פעילות התאגידים העירוניים. משרד הפנים מסתפק בהנחיות מפוזרות, רבות מהן אינן נגישות באתר הרשמי. "היעדר חקיקה מחייבת מייצר עמימות, פוגע בשקיפות הציבורית, ומקשה על הפיקוח", כותב המבקר.
פער לעומת חברות ממשלתיות
ההשוואה לחברות ממשלתיות מגלה פערים חדים: בעוד אלו כפופות לחוק החברות הממשלתיות ולרשות ממשלתית ייעודית שמפקחת עליהן, התאגידים העירוניים כפופים לשלטון המקומי בלבד – וגם עליו אין פיקוח ממשלתי הדוק.
ממשל תאגידי? תלוי בעירייה
החברות שנבדקו סובלות מהיעדר מנגנוני ממשל תאגידי חזקים: חלקן ללא ועדות ביקורת פעילות, דירקטוריונים עם כשירות חלקית בלבד וחוסר במדיניות למניעת הונאות. ההכשרות לדירקטורים אינן מחויבות בחוק, ובמקרים רבים אין פיקוח מקצועי פנימי אפקטיבי. לדוגמה, עיריית בת ים ניהלה את חברת הניהול העירונית במשך שנים ללא ועדת ביקורת, תוך ניהול רופף של תקציבים משמעותיים.
מעבר לכך, נמצא כי אף אחת מהחברות שנבדקו לא גיבשה מדיניות לניהול סיכונים או נוהל ייעודי למניעת מעילות והונאות. ברוב החברות אין גורם ממונה על הנושא, אין ביקורות פתע ואין מנגנון דיווח בעילום שם לעובדים.
המלצות המבקר:
- לעגן בחקיקה הסדרה כוללת של ניהול ופיקוח על תאגידים עירוניים.
- משרד הפנים יידרש לפרסם הנחיות מקצועיות בנושא ולרכזן במסמך מחייב, נגיש ומעודכן.
- יש לחייב הכשרת דירקטורים ובעלי תפקידים בתאגידים בתחום ממשל תאגידי ומניעת מעילות.
- נדרש להקים מנגנון פיקוח ממלכתי בדומה לרשות החברות הממשלתיות.
- על הרשויות המקומיות לדרוש מהתאגידים שלהן לדווח בשקיפות מלאה על התנהלותם.
- יש לקבוע חובה להפעיל ביקורות פתע וליישם אמצעי שמירה על אמצעי תשלום ונהלים למניעת ניגודי עניינים.
המבקר מסכם: "ניהול תאגידים עירוניים מחייב אחריות מוגברת ושקיפות מלאה. אין די בהנחיות - נדרשת חקיקה ברורה שתבטיח את כספי הציבור ותמנע מחדלים עתידיים".