נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימ.)
אשר קולה, קובע מדיניות מחמירה ביחס לחובת הגילוי הנאות של שופטים העלולים להימצא בניגודי עניינים. כך עולה מחוות דעת עקרונית שפרסם (יום ה', 31.7.25) ובה בעיקר התווה וחידד את הנהלים הראויים בעיניו בסוגיה.
השופט קולה מציין את חשיבות ההקפדה על
ניגוד עניינים ומראית פני הצדק במערכת המשפט. לדבריו, חובת הגילוי הנאות קיימת בכל מקרה שבו קיים קשר, ישיר או עקיף, שעלול לעורר חשש למשוא פנים, ועל כן הוא מחייב גילוי לצדדים.
"חובת הגילוי מתקיימת אפוא משעה שקם ספק בדבר (שאינו חשש רחוק בעלמא), ועל בסיס הפעלת השכל הישר בנסיבות כל מקרה, וזאת על בסיס אמות-מידה שעניינן: מהות הקשר שעלול להקים חשש לניגוד עניינים; משכו; מידת עוצמתו; פרק הזמן שחלף מאז הקשר (כשנקבע כי ככלל, תקופה של חמש שנים לפני או אחרי המניעה מלשבת בדין בשל ניגוד עניינים, היא פרק הזמן הראוי להיקבע לצורך חובת היידוע, פרק זמן ארוך יותר, מעצם תכליתה של החובה, מ'תקופת הפסלות'); ומעמדו בהליך של הנוגע בדבר. הגילוי עצמו רצוי כמובן שייעשה מוקדם ככל הניתן ולא בדיעבד, וזאת כדי להימנע מתקלות דוגמת מתן החלטה מהותית בצל החשש לניגוד עניינים", כתב והוסיף כי "אם יש ספק - אין ספק" במובן שבמקרים מסופקים על השופט להחמיר ולהודיע על הקרבה כגילוי נאות.
לדברי קולה, ועדות אתיקה יכולות לייעץ לשופטים ואף להקנות להם הגנה אם תוגש תלונה נגדם. "ראוי לו לשופט הניצב לפני דילמה אתית לפנות מראש לקבלת חוות-דעת מטעם ועדת האתיקה, ובכך לקבל הכוונה מוסמכת, לפעול על-פי אמת-מידה אתית ברורה, לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה ואף לקבל הגנה אם תתעורר טענה ביחס לאותה סוגיה", כתב.
בחוות הדעת ציין השופט קולה עשרות מקרים שקשורים לטענות לניגודי עניינים של שופטים ושל נושאים במשרה שיפוטית שבחלקם התקבלה התלונה - ואף ננקט צעד הדחה - ובחלקם נדחתה התלונה:
- במקרה של שופט שקרוב משפחתו מועסק בעירייה שהיא צד להליך הומלץ על העברה מנהלית של התיקים לשופט אחר, טרם שמיעתם, ולבצע גילוי נאות בתיקים שכבר החלו.
- על שופט שצורך שירותים מקופת חולים או מחברת חשמל שהיא צד בהליך קבע השופט קולה כי חלה עליו חובת גילוי נאות, אפילו כשאין קשר ישיר בין השירות לבין ההליך המשפטי.
- במקרה של שופטת שמינתה עו"ד שייצג אותה בעבר (כמנהלת עיזבון או מגשרת) נמצאה התלונה מוצדקת; המינוי של עורכת הדין בוטל ונמסרה המלצה לנזיפה.
- במקרה של שופט שלא גילה כי רעייתו עבדה בעבר באותו משרד ממשלתי שצד להליך נקבע שהיה עליו ליידע את הצדדים.
- על שופט שלא גילה כי היה מיוצג בעבר בידי עו"ד המופיע כעת בפניו קבע קולה כי על-אף שחלף זמן רב, בנסיבות מסוימות חלה עליו חובת גילוי.
- גם על שופט שלא גילה כי בת דודתו מועסקת במשרד עו"ד המייצג צד בתיק קבע קולה כי חלה עליו חובת גילוי נאות.
- על דיין שבחן מבחן הסמכה של בנו ובדק את בחינתו קבע קולה כי מדובר בניגוד עניינים חמור וציין כי הומלץ לסיים את כהונתו של הדיין.
- שופטת שהרצתה במוסד חינוכי שבו מלמדת אשתו של בעל דין אמורה לגלות עובדה זו, גם אם פסק הדין טרם ניתן.
- שופט בבית המשפט העליון שבתו מועסקת בתפקיד בכיר במשרד ממשלתי שהוא צד בעתירה: אף שלא נדרש לפסול עצמו, היה עליו לגלות עובדה זו בתחילת הדיון.
- על שופט שהשתתף באירוע חברתי לצד גורמים שעניינם נדון בפניו כתב קולה כי נדרשת זהירות מרבית, ויש לשקול אם להשתתף ולגלות מידע רלוונטי.
קולה חתם את חוות הדעת שלו בסיפור מן התלמוד הבבלי על דיין שפסל את עצמו מלדון בתיק של האריס שטיפל בשדהו.
"סיכומם של דברים - כעולה מן הדוגמאות דלעיל, קשה לגדור במדויק את גבולותיה של חובת הגילוי, וזאת במובחן משאלת הפסלות מלישב בדין. עם זאת, ניסיון החיים והשכל הישר מכתיבים עמדה מחמירה באשר לחובת הגילוי הנאות, שכן כך השופט מודיע לצדדים מראש על הקרבה בה הוא מצוי, גם אם קרבה רחוקה היא, ומוסר הוא לצדדים את שיקול הדעת אם לבקש את פסילתו מלשבת בדין אם לאו. מאליו מובן, כי בדונו בבקשת הפסילה, ככל שזו תוגש, יחליט השופט אך ורק בהתאם לכללים הנוגעים לחובת לטעמנו, גם הפסילה תוך זכירת הכלל, שהזכות לישב בדין היא גם החובה לישב בדין", כתב.
עוד הוסיף כי בעניינה של חובת הגילוי עדיף הכלל לפיו "אם יש ספק - אין ספק". "בכל מקום שמא קיים אצל היושב בדין ספק (שאינו חשש בעלמא), עדיף שיפתור אותו בגילוי נאות לצדדים", כתב.