יש ומומחים המתמנים על-ידי בית המשפט, מנסים להתוות את דרך החשיבה של השופט, ובכך להגשים את האג'נדה שלהם במישור המקצועי ולכבול את בית המשפט בסד סגור, מותחם, מוגבל ומסוגר.
הדבר נעשה באמצעות מתן חוות דעת מקצועיות מכוונות, אשר חוסמות מבית המשפט מידע מקצועי ומסקנות מקצועיות שונים ממה שנכתב בחוות הדעת. לשון אחר - אותו ידע מקצועי ואותן עובדות, יכולים להיות מנותבים אל דעה א' או דעה ב' המנוגדות זו לזו - על סמך תשתית משפטית שונה.
כאשר צד לדיון משיג על כך באמצעות הצגת שאלות הבהרה למומחה - יש והמומחה מתנגד להשיב על השאלות, בטענה כי הדבר עלול לפגוע בחוות דעתו ה"אובייקטיבית".
כך ארע בת"א 1273/91
ינאי מיכאל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בהחלטת בית המשפט מיום 29 לאוק' 1992, לא פורסמה, מופיעה בספר "עדות מומחה" מאת א' בן-עזרא בהוצאת "שי" 2001, עמ' 368, שופט: ע' רנד, ולהלן ציטוט מההחלטה:
- "נראה לי, כי משסובר בא-כוח התובעים, כי קביעותיו של המומחה אינן עומדות בכפיפה להוראות תקן או תקנות, בעוד שהמומחה לא ראה לנכון לקבוע עמדה בעניין זה, או שבחר במודע שלא למצות את הדין על-פי התקנות או התקן, אזי רשאי ב"כ התובעים להציג בפני המומחה שאלות שיתייחסו למקרה שבית המשפט ימצא שיש מקום לנהוג על-פי התקנות או התקן ולא להתעלם מהסטייה או החריגה. לאור האמור, נראה לי, שב"כ התובעים רשאי גם להציג שאלות למומחה, למקרה ובית המשפט אכן חאשר את עמדתו, וזאת גם אם מסתבר שהבקשה מתייחסת להערכות לגבי עלויות או לגבי מהות עבודות תיקון שיהיה לבצע במקרה ובית המשפט יאשר את עמדת ב"כ התובעים".
החלטה מעין זו נדרשת רק עקב התנגדות המומחה להשיב על שאלות הבהרה.
ראה גם בר"ע 1485/91
אולמן ואח' נ' רסקו חב' להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: נ' קליינברגר, לא פורסמה, מובאת ביחד עם פרוטוקול בית המשפט באותו עניין בספר הנ"ל בעמ' 369, ולהלן ציטוט:
- "אני ער לכך שלחוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט בהסכמת כל הצדדים יש משקל רב, אך עדיין מסקנותיו של המומחה טעונות בדיקה ואישור של בית המשפט. מה גם, ובית המשפט הוא שצריך לפרש אם הקבלן עמד בהתחייבויותיו לפי תנאי הסכם הבניה אם לאו... נראה לי, ששופט השלום המלומד היה מיטיב לעשות אילו הרשה את השאלות, כך שבשלב ההכרעה בשאלות שבמחלוקת היו לפניו נתונים מלאים לגבי אותם הליקויים שהמומחה הכיר בקיומם והליקויים שקיומם שנוי במחלוקת והם טעונים הכרעתו של בית המשפט".
ראה גם החלטת בית משפט השלום בחיפה בת"א 5052-10-09 גדי וגילה רוזנברג נ' מעוזי רביבים בע"מ, החלטה מיום 27 ביולי 2010, שופט: אייל דורון. בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט ולאחר שנתן חוות דעת מקצועית, נשאל מספר מוגבל של שאלות הבהרה, אשר התעוררו לאור פסקי דין שקבעו הלכות אחרות מאלה שהיוו בסיס לחוות דעתו.
בתשובה לשאלות אלו, דבק המומחה בעמדתו ותירצה בכך שיש פסקי דין לכאן ולכאן, ולכן, כך כתב, הוא אינו משנה את קביעותיו, ובלשונו:
- "פסק הדין הנ"ל הוא פרשנות אחת לסוגיית אופן מדידת פתח החלון בהתאם לתקנות. מאידך יש פסקי דין אחרים שלא הלכו לפי פירוש זה, לכן איני רואה סיבה לשנות את קביעתי בחוות הדעת. חזקה עלי שבית המשפט שבפניו יעמדו תקנות הבניה ופסקי הדין השונים, יקבע את פסיקתו מתוך הראיה הכוללת".
למען הגילוי הנאות, כאן המקום לומר כי אני הייתי מומחה הדיירים בכל התיקים דלעיל, וכי פסק הדין בו מדובר, אשר לגישתי מהווה בסיס למדידת שטחי חלונות - הינו פסק דין מחוזי (תל אביב) שחוזק וגובה במסגרת ערעור בבית המשפט העליון.
סופו של עניין, החלטת בית המשפט הייתה להתיר את השאלות ולבקש ממומחה בית המשפט להשיב עליהן, למרות התנגדותו לעשות כן במכתבו.
המסקנה המתבקשת הינה הודעה ופנייה אל כלל המומחים המקבלים מינויים כמומחי בית המשפט:
ראשית, נסו מלכתחילה לתת מענה במסגרת חוות הדעת כך שלא יידרשו כלל שאלות הבהרה. אם יש לכם הסתייגות מטענות - היו פתוחים לעמדה משפטית נגדית, ואפשר שתביעו דעה מקצועית אשר תכלול שתי אופציות.
שנית, כשעולות שאלות הבהרה, אין כל טעם להתחפר בעמדה קדומה, אשר רק תמחיש את מתן חוות הדעת המוטית לכיוון מסוים, במצב שמסמך זה אמור להיות נטול פניות.
ושלישית, עצה שהינה עם גיבוי בפסיקה לרבות פסיקת בית המשפט העליון - אל נא תגבו כסף עבור תשובות אשר באו להבהיר את חוות דעתכם; הבהרת חוות הדעת, ולו גם כשהשאלות נוקבות, צריכה להיעשות ללא שכר טירחה נוסף.