המאובן, שנמצא כבר ב־1931, סווג במשך עשורים כהומו ספיינס "מודרני אנטומית". אלא שהמחקר החדש מציג תמונה מורכבת יותר:

• קופסת הגולגולת מזכירה הומו ספיינס – עם מבנה קדמי מודרני ולבֵּנה אנטומית מתקדמת.

• לעומת זאת, הלסת התחתונה והאזור השיניים מגלים תכונות ניאנדרטליות מובהקות – היעדר סנטר גרמי (mentum osseum), זווית סימפיזה רחבה ותבנית שיניים פרימיטיבית.

• ניתוח המולאר הראשון (M1) חשף רכס אמייל אופייני לניאנדרטלים.

• במקביל, האוזן הפנימית והמבנה העורפי של הגולגולת הצביעו על מאפיינים מודרניים.

צוות החוקרים, בהובלת הפרופסור ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב ואן דמבריקורט־מלסה מהמרכז הלאומי למחקר בצרפת, השתמש בסריקות מיקרו־סי.טי מתקדמות כדי לשחזר את מבנה הגולגולת והלסת. התהליך כלל גם תיקון שגיאות בשחזור ההיסטורי – למשל, מיקום מוטעה של עצם המצח שתוקן באמצעות השוואה לילד ניאנדרטלי שנמצא בצרפת.

המחקר מציב את ישראל כצומת מרכזי בזרימת גנים בתקופת הפלייסטוקן התיכון: אוכלוסיות הומו ספיינס שיצאו מאפריקה לפני כ־200 אלף שנה נפגשו כאן עם ניאנדרטלים מקומיים שחיו באזור כבר 400 אלף שנה. שילוב התכונות במערת סחול הוא תוצאה של מפגש זה, ומראה כיצד גבולות בין "מין" למין היו נזילים בהרבה מכפי שסברו בעבר.

מעבר לחשיבות הביולוגית, התגלית נוגעת גם להבנת התרבות האנושית המוקדמת. הילד נקבר באופן מכוון – מה שהופך את מערת סחול לאתר הקבורה המאורגן הקדום ביותר בעולם. המשמעות: טקסי הקבורה אינם ייחודיים להומו ספיינס בלבד, אלא ייתכן שגם ניאנדרטלים היו שותפים להם. "נפתח כאן פרק חדש בהבנת מקורות הטקסים והאמונות המוקדמות של האנושות", ציינו החוקרים. המאובן מסחול מקדים בלמעלה מ־100 אלף שנה עדויות אחרות להכלאה, כמו "הילד מעמק לפדו" בפורטוגל בן 28 אלף השנה. בכך הוא משנה את קו הזמן העולמי של יחסי ניאנדרטלים והומו ספיינס, ומבסס כי מפגשים גנטיים וחברתיים התרחשו מוקדם בהרבה. התגלית ממערת סחול מאירה באור חדש את מקומו של הלבנט בהיסטוריה האנושית – לא רק כגשר יבשתי בין אפריקה לאירואסיה, אלא גם כמרחב שבו נולדו צורות חיים חדשות, תרבויות וטקסים ששינו את פני המין האנושי כולו.