שבדיה האשימה את רוסיה באחריות לעלייה דרמטית במקרי שיבוש אותות GPS מעל הים הבלטי (28.08.25), והזהירה מפני סיכון ממשי לתעופה האזרחית באזור. על-פי נתוני סוכנות התחבורה השבדית (STA), נרשמו עד כה השנה 733 מקרים - לעומת 55 בלבד בשנת 2023. הסוכנות ציינה כי מוקדי השיבוש אותרו בשטח רוסי וכי הם משפיעים גם על כלי שיט. אנדריאס הולמגרן, ראש אגף התעופה ב-STA, התריע כי מדובר בבעיה "חמורה" המהווה "סיכון בטיחותי לתעופה האזרחית". לדבריו, התופעה שהחלה במזרח המרחב האווירי של שבדיה התפשטה כעת גם לשטחי המדינה. חברות תעופה הפועלות באזור הבלטי דיווחו על עשרות אלפי מקרים בשנים האחרונות. השלכות בינלאומיות ותגובת מוסדות האו"ם בחודש יוני העלו שבדיה וחמש מדינות נוספות - אסטוניה, פינלנד, לטביה, ליטא ופולין - את הסוגיה בפני מועצת ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO). המועצה הביעה "דאגה רבה" ודרשה מרוסיה לעמוד בחובותיה ולחדול מההפרעות, אולם לפי הדוח - השיבושים רק גברו. האירוע החמור ביותר התרחש בימים האחרונים כאשר מטוסה של נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, חווה שיבוש שאילץ את הטייסים להשתמש במפות נייר לנחיתה בטוחה בבולגריה. דובר הנציבות הגדיר את המקרה כ"התערבות בוטה מצד רוסיה", והוסיף כי הדבר מחזק את מחויבות האיחוד האירופי להעצמת יכולות ההגנה ולסיוע לאוקראינה. מוסקבה מכחישה - אך האירועים מתרבים הקרמלין הכחיש את ההאשמות. דוברו, דמיטרי פסקוב, מסר ל-Financial Times כי המידע "שגוי". עם זאת, רשויות תעופה בבולגריה דיווחו כי מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 נרשמה "עלייה ניכרת" במקרי השיבוש. מומחים באירופה טוענים כי שיבוש אותות GPS תואם לאסטרטגיה של הקרמלין לזריעת אי-סדר ולפגיעה בביטחון האירופי. לעומתם, רשות התעופה האזרחית הבריטית טוענת כי מערכות הניווט של המטוסים אינן נשענות אך ורק על GPS ולכן הסיכון הישיר מצומצם, וכי השיבושים נגרמים לרוב כ"תוצר לוואי" של פעילות צבאית בקרבת אזורי סכסוך.