מחקר שנערך באוסטרליה מגלה את הפער החד שבין משפחות חזקות למשפחות מוחלשות בכל הנוגע לתמיכה קהילתית. בעוד חלק ניכר מהמשפחות נהנות מעזרה של סבים, קרובים וחברים, משפחות עניות או עם צרכים מיוחדים מתקשות לבנות לעצמן את "הכפר" התומך. המחקר, שבוצע בשיתוף אוניברסיטת ניו סאות' ויילס וארגון Uniting NSW.ACT, מצא כי כ־42% מהסבים והסבתות מסייעים באופן פעיל בגידול נכדים, כולל שמירה והסעות. החברים תורמים לא פחות: 74% מהמשפחות מדווחות על קשר קבוע איתם - מקור חיוני לתמיכה רגשית. "העץ הגדול שכולנו יושבים בצילו" ראיונות עם משפחות המחישו עד כמה דמותם של סבים מרכזית. אם חד־הורית תיארה את אמה כ"עץ הגדול שכולנו יושבים בצילו": היא מעניקה חכמה, מספרת על קשיי ילדותה ומעבירה לילדים מסורת חיה. משפחות אחרות הדגישו את קבוצות ההורים המקומיות ואת בתי התפילה כמקום ליצירת תחושת שייכות כאשר אין קרובי משפחה קרובים. הנתונים מגלים כי 65% מהמשפחות במצוקה כלכלית כמעט שאינן משתתפות בפעילות קהילתית, ורק 41% מהן נפגשות עם קרובים או חברים מדי שבוע – לעומת קרוב למחצית מהמשפחות החזקות יותר. גם בריאות משפחתית משחקת תפקיד: במשפחות שבהן יש בן משפחה עם בעיה בריאותית מתמשכת, רק 40% נפגשות בקביעות עם קרובים, לעומת 50% במשפחות בריאות יותר. מבנה המשפחה משנה הפער בולט גם לפי מבנה משפחתי. כשליש בלבד מהמשפחות החד־הוריות או המורכבות (סטפ־בלנדד) דיווחו על תחושת שייכות בינונית ומעלה לקהילה, לעומת 44% בקרב משפחות עם שני הורים. המשמעות ברורה: היכולת להסתמך על "כפר" רחב יותר אינה אחידה בין כולם. הדוח מראה שהמשפחות רואות בכפר החברתי מערכת הדדית. לצד קבלת עזרה, הן מעניקות בעצמן: מסייעות להורים מזדקנים, מתנדבות בקהילה ואף עוזרות לחברים עם ילדים. בולטות במיוחד משפחות מהגרים, שדווקא בשל ריחוקן המשפחתי בנו לעצמן רשתות קהילתיות פעילות. 44% מהן דיווחו על השתתפות קבועה בפעילויות מקומיות ו־37% על נוכחות תדירה בבתי תפילה. מעבר לסביבה הטבעית של המשפחה והחברים, שירותים ציבוריים – גנים, בתי ספר, ספריות ומרכזים קהילתיים – נתפסים בעיני הורים כמוקד ליצירת קשרים. כאשר השירותים מעוצבים כך שיחזקו חיבורים ולא רק יספקו תוכניות, הם הופכים למוקד שייכות. ומה בישראל? גם בארץ נמצא קשר ישיר בין רמת התמיכה החברתית לבין בריאות נפשית וחוסן הורי. מחקרים הראו שמשפחות המקבלות תמיכה רחבה סובלות פחות מחרדה ושחיקה. עם זאת, קיימים פערים ברורים: משפחות חד־הוריות, עולים ותושבים ערבים מדווחות על רמות תמיכה נמוכות יותר, גם כאשר רשתות המשפחה והחברים שלהן רחבות. היתרון הישראלי הוא בנוכחותם של ארגוני חסד, שמספקים לא רק עזרה מעשית אלא גם רשת של שייכות חברתית. כך נבנה בישראל "כפר" ייחודי, הנשען על משפחה וחברים אך גם על עמותות הממלאות את הפער שהשירות הציבורי מותיר.