אנשים הלוגמים יין נתקפים בתופעות "מנוגדות". הם עשויים לגלות היפר אקטיביות או לחילופין להתקף בישנוניות. האם מדובר בתופעות "מנוגדות"? מדד העוררות יסביר את הקשר בין התופעות ויאפשר לנו להסתכל בצורה שונה על תופעות נפשיות וגופניות שכיחות.
אנו שופטים כיום תופעות נפשיות והתנהגותיות לפי מדד הפעלתנות. אנו בוחנים את מידת הפעילות הנצפית ובהתאם לכך שופטים תופעות נפשיות וגופניות. למשל, נהוג להתייחס להיפראקטיביות ולישנוניות כתופעות מנוגדות, למרות ששתי התופעות נגרמות כתוצאה משתיית אלכוהול שהוא סם מדכא.
לכאורה יש כאן סתירה: כיצד יתכן שסמים מדכאים כדוגמת אלכוהול והרואין יוצרים פעלתנות גבוהה: הם יוצרים תופעות כגון היפראקטיביות, אימפולסיביות, קושי לרסן את הדחפים, קושי לדחות סיפוקים, קשיי תקשורת ועוד.
אם הם מדכאים, כיצד הם מגבירים את הפעילות של האדם? התשובה לכך היא שהם אינם מפחיתים את רמת הפעלתנות כמו שנהוג לחשוב. הם מפחיתים את רמת העוררות.
מהו מדד העוררות?
מדד העוררות, ולא מדד הפעלתנות, הוא המדד הנכון לצורך בחינה של תופעות נפשיות וגופניות. ישנם סמים מעוררים כדוגמת אדרנלין וקוקאין. ישנם סמים מדכאים כדוגמת אלכוהול והרואין. סמים מעוררים מעלים את רמת העוררות, ויוצרים תופעות רגשיות כדוגמת חרדות, דיכאונות ופסיכוזות, בהתאם למידת השימוש בסם.
סמים מדכאים מפחיתים את רמת העוררות ויוצרים תופעות נפשיות וגופניות מובהקות: ביניהן: זחיחות, ריקנות רגשית, אימפולסיביות, קשיי תקשורת, סרבול מוטורי ועוד. אין זה מקרה שתופעות אלו מאפיינות את התסמונות: אוטיזם, חלק ממקרי הפיגור והיפר אקטיביות. על כך אפרט במאמר אחר.
כפי שראינו, העלאת רמת העוררות מגבירה את עוצמת התגובות הרגשיות והפחתת רמת העוררות יוצרת ריקנות רגשית. יש קשר הדוק בין הדברים ולכן מדד העוררות נקרא גם מדד העוררות הרגשית.
המערכת הרגשית היא לא מערכת קפריזית נפשית הפועלת בחוסר הגיון. המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה האחראית על תפקודים נפשיים וגופניים נרחבים. כדי להמחיש זאת נבחן את הדוגמאות הבאות:
איננו חושבים בצורה מודעת על כל מילה שאנו מוציאים. נסו לעשות זאת! ייקח לכם זמן ממושך לומר משפט אחד אם תחשבו על כל מילה, ותבחנו את אפשרויות המילוליות השונות במודע.
לא נוכל לבצע תנועות באמצעות המערכת המודעת. אנו יודעים ששחקן כדורסל צריך לזרוק ברגש כדי לקלוע. רקדן צריך לרקוד ברגש. כשאנו מבצעים פעילויות יומיומיות כמו הליכה או ריצה איננו חושבים כל תנועה באופן מודע. המערכת הלא מודעת או המערכת הרגשית מאפשרת לנו לעשות זאת ביעילות.
כאשר אנו בסיטואציה חברתית איננו חושבים במודע על כל המרכיבים השונים, מנתחים את התנהגות האנשים, חושבים על כל מילה שנאמרת על ידם ועל כל מילה שאנו אומרים. אנו חשים כיצד יש לנהוג ומנותבים על-ידי רגשותינו. נבחין במהירות למי יש חוש חברתי ולמי אין חוש כזה ולכן מתנהג בצורה מגושמת.
פעילות המערכת הלא מודעת מתבססת על הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו כדרכי הישרדות בלתי מודעות. הרגשות שלנו הם האמצעי של המערכת הלא מודעת לנתב אותנו ליישם את הזיכרון הרגשי הלא מודע ללא שיקולי כדאיות ומבלי שאנו מודעים לכך.
כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי רגשותינו יכשילו אותנו.
נחזור למדד העוררות בו דנו. מה קורה כאשר אנו מפחיתים את רמת העוררות הרגשית ומדכאים את הפעילות של המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו? במצב כזה יוצרו ליקויים רב תחומיים בכל התחומים בהם פעילה המערכת הלא מודעת רבת העוצמה.
האדם יתקשה לתקשר ולחוש את סביבתו. יוצרו קשיים מוטוריים ותפיסתיים. האדם יתקשה לפעול בצורה יעילה ושקולה במגוון תחומים.
יש להבחין בין מערכת הרגשית הנלמדת העומדת מאחורי יכולתנו להשתלב בחברה ולהתנהג בצורה מאוזנת ושקולה ובין מערכת הדחפים המולדת. הדחפים הם אגוצנטריים ותועלתניים ומנתבים את האדם לפעול למימוש צרכיו המיידיים: הגנה, מזון, צרכים פיזיים ומין. המערכת הרגשית היא המערכת שמרסנת את הדחפים. לכן סמים מדכאים שמפחיתים את פעילות המערכת הרגשית גורמים לקושי בריסון הדחפים: האדם הופך לאלים, מתקשה לדחות סיפוקים וגוברת תחושת הרעב שלו.
כאשר בוחנים תופעות רגשיות ונפשיות לפי מדד העוררות מתגלה תמונה שונה ומהפיכנית. תמונה זו מבססת את הקשר בין תופעות שונות ומציגה דרכים טיפוליות חדשניות המעוררות תקווה של ממש לתופעות שנראו כחשוכות מרפא וביניהן: אוטיזם, פיגור והפרעת קשב וריכוז.
נחזור לשאלות שבהן פתחנו את הדיון: התופעות של היפר אקטיביות וישנוניות נראות לכאורה מנוגדות. אולם. אלכוהול, שהוא סם מדכא יכול לגרום לכל אחת מהתופעות. ניתן לאפיין את מדד העוררות על ציר. כאשר מפחיתים את רמת העוררות מתרחשות תופעות המותאמות לרמת העוררות ההתחלתית של האדם. אדם בעל רמת עוררות רגשית נמוכה יותר יושפע בצורה שונה מצריכת סם מדכא מאדם בעל רמת עוררות גבוהה יותר. הפחתת רמת העוררות יכולה לגרום לכל אחת מהתופעות האלו וזאת בהתאם לרמת העוררות ההתחלתית של האדם ומידת ההפחתה של העוררות.
כאשר בוחנים תופעות נפשיות וגופניות לפי מדד העוררות מתגלה תמונה שונה ומעמיקה של תופעות אלו. לאבחונים מהפכניים אלו השלכות טיפוליות המעוררות תקווה של ממש לתופעות נפשיות וגופניות וביניהן אוטיזם, פיגור והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות.