ועדת החוץ והביטחון ממשיכה לדון (15.9.25) בהצעת חוק שירות ביטחון והתמקדה בשלושה סעיפים: גיל הפטור, רשימת הישיבות והגדרת בוגר מוסד חינוך חרדי. מנגד לעמדת הממשלה להקשיח יעדים ולהחמיר עיצומים, הועלו דרישות לשוויון מלא בין המגזרים ולדיוק ההגדרה מי ייחשב חרדי. מזכיר הממשלה, יוסי פוקס: "מוסכם על כל יושבי השולחן הזה שצה"ל זקוק לסד"כ גדול. עוד דבר שמוסכם הוא שצריך להעלות את היקף המתגייסים מהציבור החרדי. המחלוקת העיקרית היא על הדרך. כשהממשלה החילה דין רציפות על החוק הזה היא החליטה שהיא רוצה חוק עם יעדים ועיצומים. אי-אפשר להתעלם מ-7.10 ולכן המבנה יכול להישאר, אבל התוכן צריך להיות מוכפל פי כמה וכמה ולכן יעדי הגיוס שולשו, העיצומים הפכו ממוסדיים לעיצומים אישיים חריפים. בחוק המקורי הייתה גם תכלית כלכלית. עמדת הממשלה שאחרי 7.10 יש להניח בצד את התכלית הזו ולכן גיל הפטור צריך להיות 26. לגבי הגדרת מי הוא חרדי, הדבר הזה עבד שנים רבות, עד היום לא מצאו אינדיקטור טוב יותר". שוויון ותחולה ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "במדינה דמוקרטית שוויונית, לא יכול להיות שיהיה חוק אחד לציבור מסוים וחוק אחר לציבור אחר. לכן אם נחליט בחוק שגיל הפטור יהיה בגיל מסוים, זה חייב לחול על כל האוכלוסייה ועל כל המגזרים באופן שווה, וכל אחד יבחר אם עד הגיל שנחליט עליו, הוא ילך לישיבה או לשנת שירות או לכל דבר אחר". ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) השיב: "אז למה לא אמרת את זה כשהצעת החוק הזו הייתה על השולחן בזמן שאתה היית יו"ר הוועדה?". מי נחשב חרדי ח"כ חילי טרופר (כחול לבן): "ההגדרה היום בסעיף של 'בוגר מוסד חינוך חרדי' מרחיבה מאוד. ההגדרה היום כוללת גם כאלה שכבר לא מגדירים את עצמם חרדים ועדיין הם ייספרו לטובת עמידה ביעדים. נוצר מצב אבסורדי שאנשים שחזרו בשאלה, ובעבר למדו במוסד חרדי, נספרים כדי להגיע ליעדים".