לשכת רישום ה
מקרקעין (הטאבו) תשא באחריות נזיקית במקרה בו תאפשר תרמית בנדל"ן באמצעות צו ירושה מזויף - קובע (16.9.25) בית המשפט העליון. הנשיא
יצחק עמית והשופט
יחיאל כשר קובעים שאחריות זו תחול רק אם יש ללשכה גישה למערכות ממוחשבות בהן נרשמים צווי הירושה. השופט
אלכס שטיין סבור, כי אחריות זו צריכה לחול בכל מקרה. עם זאת, פסק הדין מעלה שללשכה יש גישה שכזאת, כך שבפועל האחריות תחול תמיד.
לדעת שטיין, במקרה שלפניו - הלשכה התרשלה בכך שהסתפקה במה שנחזה להיות כעותק של צו ירושה ולא ביררה (עם בית הדין הרבני בתל אביב, שהוציא לכאורה את הצו) את האותנטיות שלו. הוא הדין "בכל יתר המקרים בהם אין ביטחון מלא באותנטיות של המסמך שעל בסיסו מבוקש שינוי ברישום הזכויות במקרקעין", שכן "בעניינים של רישום זכויות במקרקעין אין - ואסור שיהיו - קיצורי דרך והקלות שהחוק ותקנות הרישום אינם מתירים".
שטיין סבור, כי "לשכת הרישום לא תצא ידי חובתה אם רק תוודא שבפניה תחליף חוקי לצו ירושה (או לצו קיום צוואה) אשר עומד בתנאים כדי לשמש ככזה. מטבע הדברים, תחליפיהם החוקיים של צווי הירושה המקוריים הינם בעלי פוטנציאל גדול יותר לזיוף, בהשוואה לצו המקורי גופו. משכך הוא, כאשר מוגשת ללשכת הרישום בקשה לרישום זכויות במקרקעין שלא על בסיס צו ירושה מקורי, כי אם על בסיס תחליפו החוקי של הצו, חובה על לשכת הרישום ליצור קשר עם הטריבונל שלכאורה הוציא את הצו כדי לוודא את אמיתותו".
מדובר ב"דרישות בסיסיות מהגורם המקצועי שאמון על ניהול המרשם. בניגוד לטענות שנשמעו לפנינו מטעמה של לשכת הרישום, סבורני כי דרישות אלה לא קשה לקיים, ויש להקפיד על קיומן בהתחשב בכך שנכס מקרקעין מהווה, לרוב, הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר של אזרח מהשורה... ככל שללשכת הרישום אין גישה ישירה למאגר צווי הירושה (וצווי קיום צוואה) של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים האמונים על הנפקת הצווים - טוב יהיה אם גישה כאמור תינתן לה".
שטיין מציין, כי בשלבים הקודמים של ההליך התברר, כי "לשכת הרישום מבכרת שיקולי יעילות על פני איתור זיופים, כעניין של מדיניות, ובהכשרת בוחני העסקות לא שמים דגש על בדיקת האותנטיות של מסמכים". על כך הוא אומר בחריפות: "עם מצב דברים זה אין להשלים... לא ניתן להלום מצב בו הגורם המקצועי אשר אמון על ניהולו של מרשם הזכויות במקרקעין ואחראי על תקינותו, אינו מוכשר לאתר זיופים ומרמה בעסקות שמובאות לפניו.
איתור זיופים ומעשי מרמה ומניעתם הם חלק אינהרנטי מחובותיה של לשכת הרישום.
"שיקולי יעילות אינם יכולים להביא להתפרקות לשכת הרישום מחובתה לאתר מרמה וזיופים. על לשכת הרישום לנקוט באמצעי הגנה סבירים אשר יפחיתו עד למינימום האפשרי את הסיכון לטעויות במרשם. לשכת הרישום אינה נדרשת לנקוט בכל אמצעי זהירות שניתן להעלות על הדעת. אולם, אין להשלים עם המצב שבו לשכת הרישום נמנעת מהפעלת אמצעי זהירות סבירים ופשוטים אשר נקבעו בחקיקה, בחקיקת משנה ובנהלים פנימיים".