מועצת הביטחון של האו"ם דחתה (26.09.25) את ההצעה הרוסית-סינית להאריך את המועד לפני חידוש הסנקציות על אירן, ובכך סללה את הדרך להפעלת מנגנון ה"סנאפבק" ("Snapback") - חידוש אוטומטי של סנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין מ-2015. הסנקציות צפויות להיכנס לתוקף ב-28 בספטמבר 2025, בחצות לפי שעון גריניץ' (GMT). ההחלטה התקבלה לאחר שבועות של מגעים דיפלומטיים כושלים, ובצל מתיחות גוברת בין אירן למערב.
הסנקציות כוללות אמברגו נשק קונבנציונלי, איסור על העשרת אורניום, הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים של אירן, וכן איסורי נסיעה והקפאת נכסים. רוסיה וסין ניסו לקדם את ההצעה, אך רק אלג'יריה ופקיסטן הצטרפו אליהן. בריטניה וצרפת הטילו וטו על ההצעה, לאחר שקבעו יחד עם גרמניה כי אירן אינה עומדת בתנאי ההסכם.
ההסכם מתפורר - והמתיחות גוברת
ההחלטה להסיר את אחד השרידים האחרונים של הסכם הגרעין מגבירה את הסיכון להסלמה. לפי ההסכם המקורי, האפשרות להחזיר את הסנקציות הייתה אמורה לפוג ב-18 באוקטובר. אך בעקבות מדיניות "הלחץ המקסימלי" שמוביל הנשיא טראמפ, ובתגובה לתקיפות ישראליות על מתקני גרעין באירן, ארה"ב פתחה ביוני במבצע הפצצות נרחב נגד מתקנים מרכזיים בתוכנית הגרעין האירנית.
מאמצים דיפלומטיים אחרונים במהלך עצרת האו"ם בניו-יורק כשלו. נציג רוסיה, דמיטרי פוליאנסקי, האשים את המערב ב"סחיטה מגושמת", ואילו שר החוץ האירני, עבאס אראג'צ'י, טען כי ההחלטה "מחקה את שארית האמון של העם האירני בהבטחות המערב".