בפעם הראשונה נערך מחקר מקיף על תופעת הדיסאינפורמציה בעידן הדיגיטלי במסגרת מלחמה, והפעם - במלחמת ישראל-אירן. איגוד האינטרנט הישראלי בחן אלפי תכנים שקריים שהופצו ברשתות החברתיות, תוך שימוש בכלי AI מתקדמים, ומציג תמונה מטרידה של מלחמה תודעתית מקבילה לזו הצבאית.
עיקרי הממצאים מהמחקר:
מסגור שגוי והוצאה מהקשר - מעל 70% מהתוכן השקרי
הממצא הבולט ביותר במחקר מצביע על כך שיותר מ-70% מהתכנים השקריים שהופצו במהלך מלחמת ישראל-אירן לא היו זיופים מוחלטים, אלא תכנים אמיתיים שהוצאו מהקשרם - מבחינת זמן, מקום או נסיבות. לדוגמה, סרטון של פיצוץ שהתרחש במדינה אחרת לפני שנים, הוצג כאילו התרחש בישראל במהלך המלחמה. שיטה זו יוצרת תחושת אמינות גבוהה יותר, אך בפועל מטעה את הציבור ומעצימה את תחושת האיום.
תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית - 20%
אחד מכל חמישה תכנים שקריים שנבדקו במחקר נוצרו באמצעות כלי AI. מדובר בתמונות, סרטונים או טקסטים שנוצרו מאפס, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ליצירת מציאות מדומה. תכנים אלו כללו למשל תמונות של נזק כביכול למתקנים אסטרטגיים, או תיעוד מזויף של פעילות צבאית. השימוש ב-AI מאפשר הפקה מהירה, מדויקת ומשכנעת של תכנים שקריים, מה שמקשה על זיהויים בזמן אמת.
הפצת תמונות וסרטונים של נזקים שלא התרחשו
המפיצים התמקדו בעיקר בתכנים ויזואליים - תמונות וסרטוני וידאו - המציגים פיצוצים, נזקים פיזיים והרס. רבים מהתכנים הללו לא התרחשו כלל, או התרחשו במקומות וזמנים אחרים. כך למשל, הופצו תמונות של מגדלי עזריאלי בתל אביב לאחר "תקיפה אירנית", או של שדה תעופה באירן שנחרב לכאורה - אף על-פי שלא היו אירועים כאלה בפועל. מטרת ההפצה הייתה להגביר את תחושת הכאוס והאיום.
רוב התוכן השקרי - אנטי-ישראלי
המחקר מצא כי מרבית התוכן השקרי שנבדק היה בעל אופי אנטי-ישראלי. תכנים אלו נועדו לפגוע בתדמית ישראל בזירה הבינלאומית, לעורר דה-מורליזציה בקרב הציבור הישראלי, ולהעצים את תחושת ההפסד. בין היתר הופצו תכנים המציגים בריחה המונית של אזרחים, פגיעה בתשתיות חיוניות, והצגת ישראל כמדינה מותקפת וחסרת הגנה.
באיגוד האינטרנט הישראלי מציינים כי מדובר ב"מלחמה חדשה" - מלחמת תודעה, שבה כלי AI משמשים ליצירת מציאות מדומה. המחקר נועד "ליירט את הפייקים" ולייצר מדדים שיסייעו להבנת מאפייני המלחמה הדיגיטלית ואופן ההתמודדות איתה.