רוטמן פתח חזית: "ביקשתי כבר באוגוסט 2024 את הדיווחים על-אודות פעולות הצוות הממשלתי. ביקשתי לקבל את תדירות הכינוס הממשלתי ופרוטוקולים ולא קיבלתי לא אז ולא עכשיו. ביקשתי לקבל מענה לנושא התקציב – אין לכך מענה". עוד הוסיף: "ביקשתי מהבינה המלאכותית להשוות את מסמך התשובות מנובמבר 2024 לעומת המסמך שקיבלנו הבוקר". בהרב-מיארה הבהירה: "אין לצוות העל תקציב משלו – התקציב הוא התקציב העומד לרשות הגופים השונים. צוות העל הוקם בהחלטת ממשלה ב־2006 כדי לעסוק בנושא לטווח ארוך". ביחס למוקד הדיון אמרה: "ביחס לפשיעה בחברה הערבית הממשלה קיבלה שורת החלטות ובהן 549... ולכן את השאלה מה הממשלה מקצה לפשיעה צריך להפנות לגופי הממשלה שקיבלו את התקציב בהתאם למשימותיהם".

בעניין התדירות: "הצוות התכנס השנה חמש פעמים. יש צוותים לוויניים ונוספים שהתכנסו עד כה כ־20 פעמים. אין הנחיה של ראש הממשלה כרגע, בוודאי לא לאור מצב החירום". כשנשאלה אם ראש המטה למלחמה בפשיעה במגזר הערבי, עו"ד רואי כחלון, מוזמן לפגישות, אמרה: "אנחנו נפגשים עם ראש המטה באופן שוטף". על ההנחיה השבועית של ראש הממשלה: "הודענו לראש הממשלה שאין אפשרות להתכנסות שבועית... ההנחיה ירדה מהשולחן ע"י ראש הממשלה".

רוטמן השיב בחריפות: "חמש ישיבות בשנה זה מעט מדי. כשאני שואל אם הנחיה של רה"מ קוימה או לא – זו שאלה של מאות הרוגים בשנה. תפקידנו לפקח ותפקידכם לענות לשאלות שלנו". בהמשך ציין: "לו רק היינו מקבלים את פרוטוקולי צוות העל – היינו מקבלים תשובה".

בהרב-מיארה חזרה והדגישה: "בעניין צביקה קליין ואביעד גליקמן – מדובר בחקירות תלויות". רוטמן לא סיגר: "מה גורם לך להתערב במקרה אחד ולא באחר – כשאדם העובד באכיפת החוק לכאורה מהלך אימים על עיתונאי?".

בהרב-מיארה השיבה: "אני מבקשת שיו"ר הוועדה לא יתערב בחקירות תלויות ועומדות". רוטמן הגיב: "את משקרת לוועדה. עלייך להתנצל שאמרת שיש חקירה שאני מתערב בה. לא שאלתי על תוכן חקירה, ראיות ועדויות – אלא על מעורבותך".

היא חזרה והדגישה: "בעניין צביקה קליין ואביעד גליקמן – מדובר בחקירות תלויות". רוטמן לא סיגר: "מה גורם לך להתערב במקרה אחד ולא באחר – כשאדם העובד באכיפת החוק לכאורה מהלך אימים על עיתונאי?".

לדברי היועמ"שית, "הדברים שנאמרו לא משקפים את המציאות. פעולת הוועדה הוגבלה ע"י שמונה צווים של בית משפט וההליך עדיין תלוי ועומד. ניתן צו על תנאי… הוועדה תימנע מכל עיסוק בהליכים פליליים פתוחים בין אם הוגש כתב אישום או לא". כשנטען שהחומרים לא הועברו: "העברנו חומרים לוועדה – המידע ניתן עד שהוא נעצר".

רוטמן תהה מנגד: "כמה החלטות שבית המשפט נתן במסגרת הליך הרוגלות לא קיימת? כמה פעמים בית המשפט נתן הוראות – ולמרות זאת לא סיפקת מידע? נאמר שהתבקש מידע ולא סיפקת עוד לפני שהיה צו". בהרב-מיארה חזרה לעיקרון: "אתה מדבר על דיון בראשות ראש הממשלה. החלק האופרטיבי הוא סיכום הדיון, ולעיתים אנחנו באים בדברים גם לאחר הסיכום. הודענו על הסתייגותנו שהתקבלה. כל מי שעוסקים במלאכה המקצועית נפגשים בשוטף עם כחלון".

פרקליט המדינה, עמית איסמן: "המאבק בארגוני פשיעה – בדגש על הפשיעה בחברה הערבית – הוא בעדיפות גבוהה. פרקליטות המדינה זכתה ב־32 תקנים ליישום החלטה 549; באותו זמן קיבלה המשטרה 1,168 תקנים. הדבר מייצר מטבעו סוג של 'משפך'". על עבירות נשק: "בערוץ הפלילי הקלאסי, בעבירות נשק הוגשו כ־500 כתבי אישום ב־2024–2025". על תיקי רצח: "בשנת 2024 הובאו אלינו 65 תיקים – והגשנו 42 כתבי אישום. ב־23 תיקים לא היו ראיות מספיקות והחזרנו להשלמות. זו עלייה של 18% בכתבי האישום". איסמן פירט את הקשיים: "יש קשיים אמיתיים בפיצוח עבירות בכלל ובחברה הערבית בפרט: שיבושי חקירה כבר בשלב הראשוני, חוסר אמון של קורבנות, עדים שנעלמים… המשטרה מגיעה לזירת עבירה והיא מצוחצחת ונקייה". ולגבי הרוגלות: "בעבירות סחיטה ואיומים אין ערך ממשי לרוגלות". ח"כ אפרת רייטן (העבודה) העבירה את המוקד לממשלה: "ומה מצב פעולות הממשלה? איפה אחריות הממשלה? הממשלה לא עושה את הדברים – ומחפשת את מי להאשים".

ח"כ טלי גוטליב ביקרה את ראשי מערכת האכיפה: "השיקול שלך אמור להיות משפטי לגבי ראיות וחוקיות – לא לדעת לחקור. כל עוד אתם מצטיירים כמי שידיהם רוחצות ידי אחרים. הנחיות פרקליט המדינה 1412 לא חוקיות".

ח"כ משה סעדה (ליכוד) החריף עוד יותר: "בימים של סליחות – יש לכם חובה ערכית לבקש סליחה מהציבור. גרמתם לאנרכיה, שסע ופילוג. במקום לרדוף צדק אתם רודפים את החיילים שלנו כמו כוח 100. מאז שעצרתם את השימוש ברוגלות נרצחו מעל 700 אנשים. אי-אפשר לפענח את התיקים האלו בלי רוגלות". רייטן השיבה לו מיד: "זו בושה שאתה איש חוק לשעבר – אתה אנרכיסט. זו הסתה". בסיום הדיון הודיע רוטמן: "נקיים דיון המשך – ובלבד שנקודת המוצא היא שמידע שנבקש יתקבל". מנגד, בהרב-מיארה חידדה כי המגבלות על עבודת ועדת הרוגלות נקבעו בצווים שיפוטיים, וכי עבודת "צוות העל" והצוותים הלוויניים נמשכת במקביל למפגשים שוטפים עם ראש המטה למלחמה בפשיעה ("איש לא שיבש את פעולתה של ועדת הרוגלות. הכל נעשה במסגרת צווים של בג"ץ. ניתן צו על תנאי שמגביל עיסוק בהליכים פליליים פתוחים"). איסמן ביקש להותיר את היעדים תלווי־ראיות ולא לכמת אותם למכסה של כתבי אישום, כדי לא לפגוע באמות־המידה הראייתיות.

בהרב-מיארה סגרה: "אתה מדבר על דיון בראשות ראש הממשלה - אפשר לבקש ממשרד ראש הממשלה את הפרוטוקולים. כל מי שעוסקים במלאכה המקצועית נפגשים עם כחלון".