מחיר המלחמה המלחמה בעירק גבתה מחיר אנושי כבד. לפי הערכות שונות, נהרגו בה בין 275,000 ל-300,000 עירקים - רובם אזרחים בלתי מעורבים - ונפצעו מאות אלפים נוספים. בצד האמריקני נהרגו כמעט 5,000 חיילים, ונפצעו למעלה מ-30,000. נוסף לכך, אלפי חיילים שבו מהמערכה עם פגיעות נפשיות קשות, כולל תסמונת פוסט-טראומטית. מחיר המלחמה בא לידי ביטוי גם בהשלכות ארוכות טווח: עירק חוותה קריסה מוסדית, התפוררות של מערכות הבריאות והחינוך, והפכה לזירה של עימותים פנימיים וחדירה של ארגוני טרור. עבור ארה"ב, המלחמה עוררה ביקורת נרחבת על בסיס הטענות הכוזבות של ממשל בוש בדבר נשק להשמדה המונית, והובילה למשבר אמון ציבורי עמוק.

חיסול סולימאני וההשלכות המשפטיות אחת הפעמים הבודדות שבהן נעשה שימוש בהרשאה מ-2002 הייתה בינואר 2020, כאשר ממשל טראמפ השתמש בה להצדקת חיסולו של הגנרל האירני קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה. סולימאני נהרג בתקיפת מל"ט אמריקני ליד שדה התעופה בבגדד, פעולה שעוררה מתיחות חריפה בין ארה"ב לאירן והובילה לתגובה אירנית שכללה ירי טילים לעבר בסיסים אמריקניים בעירק. הבית הלבן טען אז כי סולימאני תכנן מתקפות נגד מטרות אמריקניות, אך משפטנים רבים ערערו על חוקיות השימוש בהרשאה הישנה לצורך פעולה כה דרמטית. ביטול ההרשאה עשוי למנוע שימוש עתידי דומה, ולהגביל את סמכות הנשיא לפעול צבאית ללא אישור הקונגרס. המשך ההרשאה למלחמה העולמית בטרור ההרשאה למלחמה בטרור שניתנה לאחר מתקפות 11 בספטמבר, תישאר בתוקף. היא מאפשרת לנשיא לפעול נגד ארגונים הקשורים לאל-קאעידה, כולל דאעש ואל-שבאב, ונחשבת להרשאה רחבה בהרבה מזו שבוטלה. עם זאת, גם לגביה נשמעת ביקורת גוברת, בטענה שהיא מעניקה סמכות בלתי מוגבלת לפעולה צבאית ברחבי העולם.