שר התקשורת שלמה קרעי הודיע כי הגיש (16.10.25) לבית המשפט העליון תגובה עצמאית לעתירה נגד החלטתו להדיח את השופטת (בדימוס) נחמה מוניץ מתפקידה כיו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הישראלי. לדבריו, הוא פיטר את הייעוץ המשפטי לממשלה ואת פרקליטות המדינה מייצוגו, תוך הישענות על סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, המכיר בזכותו של כל אדם לבחור לעצמו את עורך דינו. ניגוד עניינים במוסד הייעוץ המשפטי קרעי הסביר כי החלטתו נובעת מניגוד עניינים מהותי: "היועצים המשפטיים היו מעורבים עד צוואר בהתנהלות הפסולה שהובילה להדחה, וכעת הם מבקשים לייצג אותי כדי להגן על עצמם ולסכל את מדיניות הממשלה". לדבריו, לא יאפשר לגורמים אינטרסנטיים שנמצאים בניגוד עניינים "לייצג אותי בבית המשפט", והוסיף כי "נגמרו הימים שבהם פקידים משפטיים פעלו כאילו הם מעל החוק". שלוש העילות המרכזיות להדחה בהודעתו הציג השר שלוש עילות עיקריות שהביאו להחלטתו להדיח את מוניץ:

• התייעצות עם גורם עלום: לטענתו, מוניץ נועצה בגורם חיצוני ולא מזוהה בנוגע לכשירות מועמדים, תוך חשיפת מידע רגיש שנמסר לוועדה.

• לחץ מצד הייעוץ המשפטי: קרעי טען כי מוניץ הודתה בפניו כי הופעלו עליה לחצים ואיומים מצד גורמים בייעוץ המשפטי ש"מררו לה את החיים".

• הוספת תנאי סף לא חוקי: לפי הודעתו, יו"ר הוועדה הוסיפה תנאי סף חדש לאחר פרסום הקול הקורא - צעד שנועד, לטענתו, לחסום מועמדים מסוימים ולהכשיר אחרים.

המאבק על סמכויות הדרג הנבחר השר הדגיש כי זכותו של נבחר ציבור להגן על החלטותיו ולבצע את המדיניות שלשמה נבחר: "לא אתן לגולם לקום על יוצרו - נבחרי הציבור ינהלו את המדינה, לא פקידים משפטיים". לדבריו, המחלוקת אינה משפטית בלבד אלא עקרונית, ועניינה בחלוקת הסמכויות בין הדרג הנבחר לבין מנגנוני הייעוץ המשפטי. העתירה, כמו גם תגובתו העצמאית של קרעי, מציבות את בית המשפט העליון בפני סוגיה עקרונית: האם שר רשאי לנתק עצמו מייצוג הפרקליטות כאשר הוא סבור כי היא נגועה בניגוד עניינים. מנגד, בלשכת היועצת המשפטית לממשלה טוענים כי הייצוג המוסדי של משרדי הממשלה מעוגן בדין ואינו נתון לשיקול דעת אישי של השרים.