מינויים בידי שרים בלא אישור הוועדה לבדיקת מינויים, יגבירו את הסיכוי שבג"ץ יתערב בהם. כך עולה (21.10.25) מפסק דינו של השופט בדימוס יוסף אלרון - שנחשב עד פרישתו לאחד הבולטים שבקרב השופטים השמרנים - בהסכמתם של השופטים עופר גרוסקופף (ה"ליברל") ואלכס שטיין (ה"שמרן"), המתפרסם במקביל לקידומה של הצעת חוק לביטול הוועדה לבחינת מינויים בכירים - כמו גם במקביל לעתירות לבג"ץ נגד מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, באישורה פה אחד של הוועדה. אלרון אומר: "היקף ההתערבות השיפוטית בשיקול דעת הרשות המנהלית המוסמכת הוא מצומצם, על אחת כמה וכמה מקום שמדובר בהחלטת שר שעניינה מינוי למשרה מקצועית בשירות הציבורי. גם כאשר מופעלת ביקורת שיפוטית ביחס להחלטה על מינוי, בית המשפט לא שם את עצמו בנעליו של הגורם הממנה ולא מחליף את שיקול דעתו, אלא שהבחינה מתמצית בשאלה אם במסגרת ההחלטה הגורם הממנה הפעיל את שיקול דעתו באופן שאינו חורג ממתחם הסבירות, אם לאו. "נכונים הדברים ביתר שאת, כאשר החלטת השר הממנה נסמכת על המלצה של הוועדה לבדיקת מינויים. הרכב הוועדה והכשירות הנדרשת מחבריה, הם שמעניקים לוועדה חותמת של מקצועיות, מיומנות ואי-תלות, ועל כן לא בנקל תתקבל טענה כי נפל פגם בשיקול דעתה". אלרון דחה על הסף את עתירתה של העמותה החרדית "חוקתי" נגד מינויו של הח"כ לשעבר יגאל גואטה (ש"ס) ליו"ר מועצת בתי העלמין ברקת. העמותה טענה, כי המינוי פסול משום שגואטה עובד במקביל כשדרן בתאגיד כאן, מצב האסור על-פי הנחיות רשות החברות הממשלתיות, והוא אף מפר את התקשי"ר בהתבטאויות הפוליטיות במסגרת זו. לדברי אלרון, העתירה נגועה בשיהוי כבד, שכן גואטה מונה לראשונה ב-2018 - שבע שנים לפני הגשתה - וכבר אז היה שדרן רדיו; ואילו הארכת המינוי פורסמה בשנת 2024, שנה לפני הגשת העתירה. עוד הוא אומר כי היענות לעתירה כעת עלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של גואטה ושל המועצה, וכאמור - אין עילה משפטית להתערבות בהחלטה, לנוכח אישורה בידי הוועדה והבחינה המעמיקה של מועמדותו. עוד קובע אלרון, כי המועצה אינה חברה ממשלתית וכי כללי התקשי"ר אינם חלים על עובדיה. חוקתי חויבה בתשלום הוצאות בסך 4,000 שקל. את חוקתי ייצג עו"ד שמעון שמואלי, את המדינה ייצגו עוה"ד תהילה רוט ומעיין עופר-מנדל, את גואטה ייצגו עוה"ד מיכל רומנו-ברטהולץ ואורי הברמן, את המועצה ייצג עו"ד ניר נחום, ואת כאן - עוה"ד יאיר עשהאל ונוגה גל.