בצעד יוצא דופן החליטה (26.10.25) שופטת בית המשפט העליון, גילה כנפי-שטייניץ, להעביר עתירה לבג"ץ לדיון בפני הרכב בלא קבלת תגובה מקדמית של המדינה. זאת, מאחר שהפרקליטות ביקשה וקיבלה במשך ארבעה חודשים חמש ארכות להגשת תגובתה - ולא עמדה בהן. מדובר בעתירה של הסניגוריה הצבאית נגד ביקורות הליבה של 7 באוקטובר והמלחמה שעורך מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הסניגוריה מבקשת להפסיק ביקורת זו, בטענה שההליך פוגע קשות בזכויותיהם של הקצינים העלולים להיפגע ממנו ושהיא מייצגת חלק מהם. אנגלמן טוען שמדובר בניסיון לטרפד את עבודתו, המבוצעת על-פי החוק ובהתאם לסיכום עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר. המדינה והיועצת המשפטית לממשלה גם הן משיבות בעתירה, היו אמורות למסור תגובה מקדמית עד 6.8.25 - אך לא עשו זאת עד היום. הפרקליטות ביקשה וקיבלה ארכות עד 7 בספטמבר, 15 בספטמבר, 30 בספטמבר ו-23 באוקטובר, כאשר בפעם האחרונה הבהירה כנפי-שטייניץ שלא יינתנו ארכות נוספות. הפרקליטות טענה שהיא עמוסה, שיש צורך בקבלת אישורים ועוד. כעת אומרת כנפי-שטייניץ: "על אף שבהחלטתו האחרונה של בית המשפט הובהר כי לא תינתן ארכה נוספת, גם הפעם לא עמדו המשיבות 3-2 במועד שנקצב להגשת תגובתן. יש להצר על כך. בנסיבות אלה, לנוכח חלוף הזמן מאז הוגשה העתירה ובשים לב לבקשות התכופות לארכה המוגשות על-ידי המשיבות 3-2, תועבר העתירה לדיון לפני הרכב בהקדם, כפוף לאילוצי יומן. תגובות המשיבים לעתירה יוגשו עד ליום 2.11.2025". בקשות ארכה חוזרות ונשנות של הפרקליטות - לרוב ברגע האחרון ולעיתים אף אחרי המועד שהוקצב לה - הן תופעה שגרתית, במיוחד בעתירות רבות חשיבות. השופטים נענים תמיד לבקשות אלו, גם כאשר העותרים מתנגדים, ובכך למעשה מכשירים את התופעה ואף מאפשרים לפרקליטות להכתיב את קצב הטיפול בעתירות וחלק מן המקרים למסמס אותן.