"על פני הדבר, יש פער בין המעשים הרבים שנעשו לבין התוצאה המספרית שעוד לא ניכרת". כך אומר (29.10.25) המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, בפתיחת הדיון בעתירות לבג"ץ בנוגע להשתמטות החרדים משירות צבאי. הדיון מתנהל בהרכב מורחב ובו גם השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף. העתירות הוגשו לאחר שביוני שעבר קבע בג"ץ פה אחד, בהרכב של 11 שופטים, שאין כיום מקור חוקי המאפשר שלא לגייס את כל החרדים החייבים בגיוס. בג"ץ הוציא צו על תנאי, המורה למדינה לנמק מדוע לא תוציא צווי גיוס לכל החרדים הרלוונטיים (80,000 איש) ומדוע לא תנקוט צעדי אכיפה אפקטיביים כלפי מי שאינם מתייצבים. סולברג הוסיף: "ניכרות פעולות ממשיות שעשה הצבא מבחינת ההיערכות, שיתוף פעולה עם המשטרה ורשות האוכלוסין וההגירה. על פני הדבר, יש פער בין המעשים הרבים שנעשו לבין התוצאה המספרית שעוד לא ניכרת. בסופו של דבר לא ברור מהנתונים, איך הסתיימו המעצרים. המספרים קובעים, ועל פני הדברים - אין שינוי משמעותי מבחינת מספרי תלמידי הישיבות שהתגייסו". המדינה טענה בתגובתה, כי העתירות התייתרו - שכן החלה הוצאת צווי גיוס והחלו צעדי אכיפה. סגנית מנהל מחלקת הבג"צים, נטע אורן, הדגישה, כי נקודת המוצא היא ש"חובה להתייחס בצורה שווה למלש"בים [מועמדים לשירות ביטחון], אשר התעצמה בשנתיים האחרונות כאשר נולד צורך ביטחוני מובהק להגדיל את מספר החיילים. יש חוסר ב-12,000 חיילים, מחצית מתוכם לוחמים". לדברי אורן, "המהלכים שהצבא נוקט מעוררת התנגדות פומבית שמגובה בידי חלק מההנהגה החרדית, וזה מקשה מאוד על הגיוס. הסמכויות של הרשויות מוגבלות, משתדלים לממש אותן, אבל ברור שיש צורך בהתגייסות של כל גופי הממשלה. חלק מצעדי האכיפה אינם מצריכים חקיקה, כמו שלילת הטבות". וילנר הדגישה: "רוצים לראות אותם בצבא. הסעד הראשון רק התחיל, הוא לא התייתר. הסעד הראשון רחוק מאוד מלהתייתר". סולברג: "אלה לא צווי גיוס, אנחנו דיברנו על צווי גיוס". ברק-ארז: "אי-אפשר להגיע לצו גיוס בלי להוציא צו ראשון, רק כדאי מאוד לא להיעצר בו". אורן ציינה, כי שרשרת הגיוס הרגילה אורכת שנתיים, נעשה מאמץ לקצר אותה לגבי החרדים, אך אמרה שאינה יודעת מהו האורך הנוכחי. ברק-ארז: "אז אתם אומרים שאין לכם מושג מה הולך לקרות מה הולך לקרות עם התהליך הזה". אורן השיבה, שהכל נעשה תחת בקרה, אך לא ניתן לתת הערכת זמן.