"הניסיונות החוזרים ונשנים לסכל, לשבש ולעכב את ביקורת המדינה עלולים לפגוע ביכולת להגיע לחקר האמת, להפיק לקחים ולתקן ליקויים באופן אפקטיבי. מן הראוי לשים לכך סוף ולדחות העתירה והבקשה לצו ביניים, על הסף ולחלופין - לגופן. יש להצר על כך שהמשאבים הניכרים המושקעים בניסיונות לבלום הביקורת, אינם מופנים לשיתוף פעולה מלא עימה". כך אומר (2.11.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בתגובה לעתירה לבג"ץ שהגישה הסניגוריה הצבאית, בבקשה לעכב את הביקורת בנושאי הליבה של מלחמת חרבות ברזל. הסניגוריה מייצגת שורה של קצינים, ובהם בכירים, החוששים שייפגעו מן הביקורת וטוענת שזכות הטיעון שלהם נפגעה בצורה קשה. אנגלמן מבקש לדחות את העתירה על הסף או לגופה, באומרו שהיא עומדת בניגוד למתווה הביקורת עליו סיכם עם הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, ואשר קיבל תוקף של פסק דין. לדבריו, העתירה הוגשה בשיהוי ניכר של שנה וחצי - הזמן שחלף מאז החלה הביקורת - ומבלי שיש לסניגוריה מעמד להגיש אותה. אנגלמן מוסיף: "מדובר בביקורת אשר החובה לקיימה ללא דיחוי נובעת מהדין, מהאינטרס הציבורי ומטעמים פרקטיים; שכן קיום ביקורת באיחור ניכר משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות, העלולה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברי והיחלשות הזיכרון. "תושבי מדינת ישראל זכאים לקבל מענה לשאלות הקשות המתעוררות בעקבות אירועי שבעה באוקטובר. על מוסדות המדינה כולם, ובכללם צה"ל, לתקן במהירות את הליקויים שיתגלו בתפקודם, לצורך התמודדות מיטבית עם האתגרים הביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, גם כיום". נכון לעכשיו, "מוסד מבקר המדינה הוא הגוף הממלכתי היחיד המופקד על ביצוע ביקורת חיצונית ביחס לכשלים ולליקויים באחד המחדלים האסטרטגיים החמורים בתולדות המדינה, אשר גבה מספר עצום של קורבנות, אזרחים וחיילים כאחד". אנגלמן אומר כי "ביקורת המדינה תופעל בעניינים כבדי משקל אלה בתבונה, בשיקול דעת בזהירות הראויה, בהגינות, ותוך מודעות לחשיבותה של הזכות לשם טוב והבטחת זכויותיהם הדיוניות הרחבות במיוחד של מושאי הביקורת, כפי שהן מוקנות במסגרת הליכי ביקורת בפני מבקר המדינה". הוא מבטיח להרחיב את זכות הטיעון והעיון כאשר יהיה צורך בכך, ובכל מקרה - העתירה מוקדמת שכן הביקורת עדיין לא הגיעה לשלב זה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אליה צונץ, ניקולס גיפס וישראל קליין.