פילבר סיפר כי חווה תנאי חקירה קיצוניים ותרגילי חקירה משפילים: "פרצו למכשיר הסלולרי שלי וזו עבירה פלילית בפני עצמה. אחר כך חקרו אותי 60 שעות ער, מאוים ומטורטר בין בתי מעצר. שלחו אותי לכלא הדרים ועברתי מעשה סדום כתרגיל חקירה - סוהר אומר לי תתפשט, ביצע בי מעשה סדום ואז אמר לי להתלבש". על עדותו במשפט אמר: "לא התהפכתי, לא חזרתי בי. חוקרי משטרת ישראל עשו עבירות כשניסו להטות אותי מעדות. אני מעולם לא אמרתי שאני יודע מתי הייתה פגישת ההנחיה, החוקרים עבדו ארבעה ימים כדי לכוון אותי לתאריך מסוים. זו הדחה לעדות שקר ואסור היה לי אפילו לדבר על כך כנחקר".

פילבר הבהיר כי הוא תומך בהמשך ניהול המשפט עד לסיומו, מתוך אמונה שזו הדרך לנקות את המערכת. מנגד, מיכאל האוזר טוב קרא לסיים את המשפט בהסדר: "חשוב להגיע לנקודת סיום במשפט, ללא קשר לשאלה הפוליטית האם זה טוב או רע לנתניהו". לדבריו, יש לשקול מסלול של גישור או עסקת טיעון, אך להימנע מהתערבות פוליטית: "אם קואליציית ימין על מלא תישאר בשלטון - אין ספק שמשמעות הדבר היא הפיכה משטרית מלאה. כל החוקים שניסו הפעם ולא הצליחו יעברו".

עו"ד אילן בומבך מתח ביקורת על התנהלות החוקרים והפרקליטות: "זו לא התרשלות, זה היה מכוון. ידעו שהראיות לא נכונות ובכל זאת השתיתו על העדות את תיק 4000. מתברר שלא היה אישור לחקירה בתיק 1000, אין שום התייחסות מהפרקליטות". בומבך התייחס גם לשאלת הקלון שמונעת לדבריו כל אפשרות להסדר טיעון: "תנאי להסדר זה שנאשם ירגיש שעבר עבירה. אבל אם נתניהו לא מרגיש כך - אין בסיס להסדר. המשפט לא יסתיים גם בעוד שנים רבות". עוד הזכיר את חקיקת חוק שי דרומי, שלדבריו "שינתה מהלך משפט באמצע והביאה לזיכויו". מנחה הדיון, נטעאל בנדל, ציין כי "שאלת הקלון היא שתוקעת את האפשרות להגיע להסדר. הפרקליטות טוענת שמדובר בהפרת אמונים ברף גבוה ולכן אין מנוס מקלון".