סעדה: "כל הפצ"ריה חשודה בהתנהלות כארגון פשיעה" ח"כ משה סעדה תקף בחריפות את המערכת המשפטית: "למולנו סיטואציה קשה מנשוא שכל הפצ"ריה חשודה בהתנהלות כארגון פשיעה. מי שחיפה על המערכת הוא היועמ"שית ופרקליט המדינה וזה צריך להיחקר. מי יחקור? הם עצמם? המשטרה והפרקליטות גופים חזקים וכך ראוי שיהיו, אבל חייבים גוף עצמאי שיכול לחקור גם אותם. הבלמים הם בג"ץ, מבקר המדינה ובית המשפט, אבל כאן יש עודף בלמים שמונע צדק". רווה: "העצמאות עלולה להפוך לכפיפות פוליטית" עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים טענה כי התיקון המוצע יפגע בעצמאותה של מח"ש: "המחלקה להנחיית תובעים הוקמה כדי לייצר אחידות. סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי נותן את ההסמכות - ובתוכן את האפשרות להנחות. העצמאות צריכה להיות גם מהדרג הפוליטי. יש פער בין הרטוריקה לבין מה שהתיקון יוצר בפועל. מדובר על עצמאות, אבל למעשה נוצרת הכפפה לדרג הפוליטי - מנהל המחלקה יתמנה על-ידי שר המשפטים ולפי ההצעה גם התובעים ימונו על ידו". רוטמן השיב לה: "האם טענתך היא שמינוי ע"י דרג פוליטי מייצר כפיפות וחוסר עצמאות? אנחנו מבקשים להבטיח שהיועמ"ש לא יוכל להתערב בתיקים ספציפיים. כל הוראה שמעניקה סמכות ישירה ליועמ"ש להתערב - תוחלף בסמכותו של ראש מח"ש. זו הדרך להבטיח עצמאות אמיתית".

תמר פרוש: "אין מעקב צמוד, וגם לא רוצים כזה" עו"ד תמר פרוש, מנהלת המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה, התייחסה למצב הקיים: "יש בישראל כ-800 תובעים מוסמכים ואין לנו מעקב צמוד אחריהם, וגם לא רצון בכך. לעיתים הם פונים אלינו. במשרד להגנת הסביבה, למשל, ערעור על תביעה עובר אלינו. כך נשמרת אחידות מקצועית, אבל לא התערבות יומיומית". על כך השיב רוטמן: "המשמעות של זה היא שכוח ההחלטה לא נמצא בידי התביעה המשטרתית. זה לגיטימי במשרד להגנת הסביבה, אבל לא ניתן לאפשר זאת במח"ש. הנחיות שמעבירות את שיקול הדעת לגורם חיצוני פוגעות בעצמאות. עד כה זה לא יצר אחידות - אלא שרירות לב".

גור בליי: "העצמאות באה על חשבון אחידות האכיפה" יועמ"ש הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, הזהיר כי "יש ערך לעצמאות, אבל היא עלולה להביא לפגיעה באחידות האכיפה. דוחות מבקר המדינה עסקו בהיעדר אחידות בין זרועות האכיפה. ההצעה הזו, שמעבירה סמכויות מהיועמ"ש למנהל מח"ש, עלולה להחריף את הפערים ולפגוע בבקרה על ראש מח"ש". אלהרר: "בלי אחידות - אין שוויון בפני החוק" ח"כ קארין אלהרר התערבה ואמרה: "אם יש הנחייה כללית שאומרת שלפני ערעור התיק יוחזר לפרקליט המחוז - זו לא אחידות? עילות הערעור צריכות להיות אחידות. אחרת שני תיקים זהים יקבלו טיפול שונה". רוטמן השיב: "זו תהיה התערבות בתיק ספציפי. שוטרים שואבים סמכותם מהחוק, לא מהיועמ"ש. גם ראש מח"ש יפעל כך - כפוף להנחיות כלליות בלבד, לא פרטניות. כך תובטח אחידות מבלי לפגוע בעצמאות".

גינזבורג: "זה עלול ליצור כאוס משפטי" ח"כ איתן גינזבורג הזהיר מפני הקמת מערכת אכיפה מקבילה: "הרצון לעצמאות מובן, אבל כשיש שני גורמי שלטון שכל אחד מפרש את החוק אחרת, זה ייצור תוהו ובוהו וחוסר שוויוניות בפני החוק. אתה יוצר מצב שבו ראש מח"ש כפוף לשר המשפטים, ולא עומד במעמד מקביל לפרקליט המדינה - וזה לא תקין". מחלוקת על סעיף הממלכתיות עו"ד רווה ביקשה להוסיף לחוק סעיף מקביל לזה הקיים בחוק השב"כ, הקובע כי הגוף יפעל באופן ממלכתי ולא לשם קידום אינטרסים פוליטיים. רוטמן השיב: "אם קיימת חובת ממלכתיות - למה היא לא חלה גם על פרקליטות המדינה? אני בעד שכל הגופים יפעלו כך, לא רק מח"ש".

קסטלמן: "לא יכול להיות שחוק אחד לשוטרים ואחר לאזרחים" רן קסטלמן, דודו של יובל קסטלמן ז"ל, שנורה למוות לאחר שניסה לנטרל מחבלים, שאל: "האם שוטר ואזרח יהיו כפופים לאותו חוק או שונה? במקרה שלנו, מח"ש ופרקליט המדינה סגרו את התיק למרות שהיו ראיות. איך אפשר לערער על זה?". רוטמן השיב כי נשקלת אפשרות לערעור על החלטות ראש מח"ש בבית משפט לעניינים מנהליים, עם ערעור לבג"ץ לאחר מכן: "כך תתווסף בקרה שיפוטית, בלי לערב את היועמ"ש בהחלטות מקצועיות".