מינויו של השופט בדימוס יוסף בן-חמו לליווי חקירת פרשת שדה תימן "בוצע בסמכות חוקית מלאה; בהליך סדור ותקין; לאחר אישור שתי ועדות מקצועיות של שירות המדינה; לאחר קבלת חוות דעת משפטית מאת היועצת המשפטית למשרד המשפטים; לאחר קיום היוועצות עם נציב שירות המדינה ובהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט להפעלת סמכות זו". כך אומר (26.11.25) שר המשפטים, יריב לוין, בתגובה לעתירות לשכת עורכי הדין והתנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של בן-חמו. לדברי לוין, מדובר ב"חקירה שהיא מהחמורות ומהחשובות בתולדות המדינה", ולאור זאת "מצופה היה מכל הצדדים לפעול לאישורו המיידי של המשיב 4 [בן-חמו], אשר אין בר סמכא החולק על חוקתיות מינויו, ניסיונו השיפוטי העשיר, מקצועיותו או יושרתו. ואכן גורמי המקצוע המנהליים, הייעוץ המשפטי למשרד המשפטים ונציבות שירות המדינה התגייסו ביעילות ופעלו כדין. "אלא שדווקא גורמי אכיפת החוק, לצד לשכת עורכי הדין והתנועה למען איכות השלטון, אשר רוממות שלטון החוק בגרונם, מגויסים למציאת כל סיבה אפשרית, מופרכת, קלושה, בדויה וחסרת שחר ככל שתהא, מדוע אין לאשר את מינויו של המשיב 4, השופט בדימוס, השני במספר, הנקרא למשימה. האם ההליך התקין והמשפט המנהלי בראש מעייניהם, או שמא שיבוש אחת החקירות החשובות בתולדות המדינה? "כעת הכל בידי בית המשפט הנכבד. ובית המשפט לא יוכל לומר שוב שבכירי מערכת המשפט הוליכו אותו... ההיסטוריה תשפוט מי פעל לחקר האמת ולמען שלטון החוק ומי עשה כל שלאל ידו כדי להסתיר, לכסות, לדחות, לשבש ולסכל". לוין דוחה את טענותיהן של העותרות נגד המינוי. לדבריו, אין פגם בכך שבן-חמו נקלט אד-הוק לשירות המדינה ללא מכרז, כדי לעמוד בתנאי לפיו המלווה חייב להיות עובד מדינה, וכי הוא בעל הניסיון הנדרש בתחום הפלילי. עוד הוא אומר כי אין פסול בכך ששמו של בן-חמו הוזכר ב-2023 כמועמד אפשרי של הליכוד לראשות עיריית טבריה, שכן בעבר מונו אף לבית המשפט העליון שופטים שהיו פעילים פוליטית בעברם הרחוק. לוין גם טוען, כי מועמדים רבים חששו ליטול על עצמם את הליווי בשל "הכוחנות המרחפת מעל האירועים", וכי הנהלת בתי המשפט חסמה את האפשרות למנות שופט מחוזי מכהן. הוא מבקש להוציא מהתיק את תגובת הפרקליטות, בנימוק שהיא מצויה בניגוד עניינים. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד דוד פטר.