ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה (יום ב', 1.12.25) דיון משותף עם ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, בנושא מצב ההשקעות בהייטק והרגולציה על המסחר במטבעות דיגיטליים. הדיון חשף פערים משמעותיים בין הפוטנציאל הכלכלי של תעשיית הקריפטו לבין החסמים שמציבה המערכת הבנקאית. מנכ"ל פורום הקריפטו, ניר הירשמן רוב, הציג נתונים לפיהם למעלה מ-96% ממחזור הקריפטו בישראל לא מצליח לעבור בבנקים. לדבריו, "אם ישראל תסיר חסמים, תוך עשור נראה תוספת של 130 מיליארד שקל לתמ"ג ו-70 אלף עובדים נוספים. הבעיה המרכזית היא שהבנקים לא מקבלים כספים מקריפטו - ישראלים רוצים לשלם מיסים, אבל החסם הבנקאי לא מאפשר להם". היזם נאור ברוך סיפר כי הרוויח מעל מיליארד דולר בקריפטו אך מתקשה להביא את הכסף לישראל: "אני יכול להביא 15 מיליארד דולר למדינה, אבל העמלות כאן לא הגיוניות - 5% לעומת 0.5% בחו"ל. יש כאן מונופול מוחלט שמרתיע משקיעים קטנים". מנגד, סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה, הדגישה כי הפיקוח מייחס חשיבות רבה להסדרת התחום: "בעוד כחודשיים תצא טיוטה שנותנת מענה לחלק מהבעיות. בנק ישראל כבר פרסם הסדרה ראשונה מסוגה בעולם". היא ציינה כי בשנה האחרונה היקף המסחר עלה משמעותית והסירובים עומדים על 4% בלבד. ח"כ ליברמן סיכם: "קריפטו הוא חלק מחיינו וצריך להסדיר אותו. אבקש דיון בטיוטת הרגולציה עוד לפני פרסומה, וכן סקירה על מצב ההשקעות והפסדי המיסים". ליברמן גם התייחס למצב ההייטק בפריפריה והתריע: "מתוך 83 סטארטאפים בצפון נשארו רק 3 - חייבים להחזיר את החברות לשם". נציגי רשות החדשנות ומשרד הכלכלה הציגו נתונים על ירידה חדה בהשקעות בהייטק מאז המלחמה, לצד סימנים ראשונים להתאוששות. הכלכלנית הראשית של הרשות, רחל קופר באר, ציינה כי למרות המשבר, 2024 הייתה שנת שיא במיזוגים ורכישות, אך הירידה בגיוסי ההון בישראל עמוקה יותר מאשר בארה"ב ובאירופה.