הארגון החרדי "אמת ליעקב בישראל" מציג דרישה רשמית ומפורטת להסדרה מלאה של מסלולי השירות המקוצרים בצה"ל, ובראשם ישיבות ההסדר, הנח"ל ומסלול "הסדר מרכז". הארגון מזהיר כי בהיעדר עיגון חוקי, המסלולים הללו יוצרים הפליה עמוקה בין חיילי שירות מלא לבין משרתי מסלול מקוצר, ופוגעים בעקרון השוויון בנטל. במקביל, שדולת המשרתים מציגה מסמך מקביל המותח ביקורת חריפה על הצעת חוק הגיוס החדשה - ומשרטטת תמונה רחבה של משבר מערכתי מתמשך. "מסלולים ללא חוק, תקצוב ללא שקיפות" בבסיס פנייתו לממשלה, לכנסת ולייעוץ המשפטי לממשלה, טוען ארגון אמת ליעקב כי מסלולי השירות המקוצרים פועלים על בסיס הסדרים מנהליים בלבד, ללא כל עיגון בחוק שירות ביטחון. המסלולים כוללים תקופות לימוד במעמד דח"ש [דחיית שירות] ושל"ת [שירות ללא תשלום], שירות פעיל קצר משמעותית משירות חובה מלא, ותקצוב נדיב למוסדות הלימוד - לעיתים גבוה יותר מתקצוב ישיבות שאינן משתייכות למסלולים הללו. "יש כאן פער מפורש בין המציאות לבין העיגון החוקי", נכתב במסמך. "הדבר יוצר הפליה מהותית בין קבוצות משרתים, פוגע בעקרון השוויון בנטל ויוצר כפל תקציבים משמעותיים". הארגון מציין כי התקצוב למוסדות ההסדר ממשיך גם בתקופת השירות הצבאי, וכך מתקיים מודל שבו המוסד מקבל תקציב כתורני במקביל לזכויות חיילים - מבנה המעודד הרחבת המסלול ללא מנגנון תמרוץ לשירות מלא. ישיבות ההסדר: בין עידוד שירות - לעידוד שירות חלקי כאן מציב הארגון את אחת הטענות החריפות ביותר: אף שהמסלול מוצג כ"מעודד שירות", החוק מאפשר לישיבה להתקיים רק אם יש בה מספר מינימלי של דחויי שירות - מה שיוצר תמריץ מובנה לעודד מלש"בים לבחור בשירות חלקי. המסמך מדגיש כי החוק מאפשר לישיבה לבקש פטור מלא לעד 10% מהתלמידים, וכי אין כל דרישה לקלוט תלמידים בעלי רקע דתי - מה שמאפשר לנערים שאינם דתיים להצטרף למסלול כדי ליהנות משירות מקוצר ומסל תמריצים שאינו קיים במסלול מלא. בנוסף, הארגון מצביע על כך שאין מנגנון פיקוח אפקטיבי על הנוכחות בפועל, שכן די בכך ש־88% מהתלמידים יהיו נוכחים בזמן נתון כדי לעמוד בדרישות. "נוצרת מציאות שבה תלמידים שלא מגיעים כלל במהלך השנה עדיין נהנים מהפטור החלקי שמספקת המסגרת", כתבו מחברי המסמך. הנח"ל ו"הסדר מרכז": שירות קצר ללא עיגון, פגיעה במוכנות מעל מסלול הנח"ל מרחפת ביקורת על כך שהוא פתוח גם לצעירים שלא השתלבו במסגרת חינוכית ארגונית, ולמעשה יוצר עומס תקציבי ומבצעי על צה"ל. המסלול כולל הפסקות משמעותיות לשירות קהילתי שחוזרות לשירות פעיל - ללא אסדרה תקציבית או מקצועית. מסלול "הסדר מרכז" מאפשר שירות פעיל קצר במיוחד - חצי שנה עד 18 חודשים - גם כאן ללא עיגון חוקי ברור למשך השירות או לתנאי הקבלה. לדברי הארגון החרדי: "הפיצול בין המסלולים פוגע בשוויון, בשקיפות ובאמון הציבור. יש צורך בעיגון מלא בחוק שירות ביטחון לצד מנגנוני פיקוח מחייבים". כפל תקציבים: "מצב בלתי סביר במדינה המתיימרת לשוויון בנטל" אמת ליעקב מציג תמונה תקציבית מורכבת: מוסדות ההסדר והנח"ל מתוקצבים ממשרד הביטחון עבור החיילים, אך גם ממשרד החינוך כישיבות או מכינות. לעיתים, קיים גם מסלול תמיכות נוסף. המסמך קובע כי מדובר במבנה היוצר "תקצוב דו־מסלולי ואף תלת־מסלולי" ללא שקיפות. הארגון מבקש להפסיק מימון עבור תקופות שאינן שירות או לימוד בפועל, ולהסדיר "נוסחה אחידה לתקצוב לפי שעות הפעילות האמיתית". ביקורת שדולת המשרתים: שתי חזיתות של אותו משבר כדי להבין את עומק הבעיה, מציג הארגון גם את ההקשר הרחב: הצעת חוק הגיוס הנוכחית, הנבחנת במקביל בידי "שדולת המשרתים", סובלת מכשלים מבניים שאינם מתיישבים עם ייעול מסלולי השירות המקוצרים. לפי נייר עמדה שהגישה השדולה לוועדת החוץ והביטחון:

• יעדי הגיוס נמוכים מדי ואינם מתאימים לצרכי צה"ל.

• הגדרת "חרדי" רחבה ופרוצה, מה שמנפח מלאכותית את היעדים.

• מנגנון העיצומים חלש - והסנקציות מתבטלות בגיל 26.

• מנגנון הפיקוח על ישיבות בחוק חלש ומאפשר הונאה עד 5%.

• אין תמרוץ ממשי למשרת לעומת תלמיד ישיבה.

כלומר - אם הצעת החוק אינה מצליחה להביא גיוס משמעותי של לוחמים, ומנגנוני השירות המקוצרים אינם מוסדרים בחוק, המערכת כולה נותרת מפוצלת ללא פתרון כולל. כאן מתחדד החיבור בין שני המסמכים: בעוד שדולת המשרתים מצביעה על כשלי חוק הפוגעים בכוח האדם, אמת ליעקב מצביע על מסלולי שירות שמקבלים עדיפות תקציבית ללא עיגון חוקי - ובכך מעמיקים את חוסר השוויון בין משרתים. דרישות אמת ליעקב להסדרה חקיקתית.