כבר בתחילת העיסוק בחוות הדעת פנה רוטמן למשנה ליועמ"שית, עו"ד הד"ר גיל לימון, ושאל אותו מה ידע הייעוץ המשפטי על השיחות שקיים השר סער עם בהרב-מיארה לפני מינויה. רוטמן אמר: "נאמר בדיונים שכאשר בהרב-מיארה מונתה, נאמר לה שיקודם הפיצול והיא לא התנגדה. האם לגיטימי בעיניך להסתיר מידע כזה מחוות הדעת שהעברתם לוועדה" לימון ענה: "חוות הדעת מקצועית ומנומקת. מה שנמסר לי הוא שמעולם לא הוצג בפני הייעוץ המשפטי לממשלה מודל לפיצול, וחוות הדעת מתייחסת למה שהוצג". רוטמן לא הסתפק בכך והדגיש כי אינו שואל על מודל מפורט אלא על עצם ההודעה על הכוונה לפצל את התפקיד: "לא שאלתי אם הוצג מודל לפיצול. שאלתי אם נאמר לה על-ידי שר המשפטים לפני מינויה שהולכים לפצל את התפקיד. השר סער טען שעל בסיס זה היא מונתה". לימון חזר על תשובתו הקודמת ואמר: "אני לא יודע מעבר לתשובה שהקראתי".

בשלב זה העלה רוטמן את הטון והשתמש בדימוי חריף: "יש פרקטיקה שחדרה ממשפחות פשע לשיח הפופולרי, שכשמישהו לא רוצה לעמוד בסיטואציה לא נעימה הוא שולח קוף שלא יוכל לענות לשאלות. אין לי טענה למי שמגיע לוועדה ולא יודע דברים, אלא למי שזומנה לוועדה, לא התייצבה ושלחה מישהו אחר שתוכל להתחבא מאחוריו" לדבריו, בפני הוועדה עומדת "עדות כפולה" של פרקליט המדינה ושל השר לשעבר סער על כך שמינויה של בהרב-מיארה נעשה בידיעה על כוונת הפיצול: "מי שקיבלה תפקיד כה רם תחת שקר, כשהיא יודעת שהיא מתמנה לתפקיד על בסיס זה, והדבר אף לא מופיע בחוות הדעת, יראה הציבור וישפוט".

חלק מרכזי נוסף בדיון הוקדש לשאלת מעמדן של חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה ולמקרים שבהם נמנע משרים ייצוג משפטי עצמאי. רוטמן טען כי ריכוז הסמכויות בידי הייעוץ המשפטי מאפשר לו למנוע משר או מראש הממשלה להציג את עמדתם בפני בית המשפט, גם כאשר בדיעבד מתברר כי עמדתם התקבלה. הוא שאל: "כמה פעמים היה ייצוג משפטי נפרד לממשלה וכמה פעמים קרה שהשר יוצג בייצוג עצמי ועמדת היועצת נדחתה על-ידי בית המשפט. אם לקחת את קולה של הממשלה וסתמת אותה בפלסטר גדול, כשאתה מציג עמדה מנוגדת ומונע ייצוג עצמאי, והשר צדק, היית צריך לבוא לפה אבל וחפוי ראש על הפשע הנורא שביצעתם כלפי המדינה, אבל אתה בא לפה וטוען שהכל טוב, כאילו אתה האדון שיורד לעם, לנתינים. מי ישמור על שומר הסף".

עו"ד אורן פונו ממשרד המשפטים הבהיר בתגובה כי הדבר נובע מן השיטה הקיימת בדין הישראלי ולא מטעות נקודתית: "ההלכה מורכבת מן העובדה שיש מעמד מחייב לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה. הפסיקה שמדברת על המעמד המחייב מתייחסת לביקורת של בית המשפט על הייעוץ המשפטי לממשלה. מי שרשאי לתת היתר לייצוג נפרד לשר או לממשלה כולה הוא היועץ המשפטי לממשלה. זו לא תאונה מבצעית אלא חלק מן השיטה שאומרת שבמשטר שבו בית המשפט הוא הפוסק האחרון, והייעוץ המשפטי מחייב כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת, למרות שאנחנו לא אוהבים להפסיד תיק כזה או אחר, זו לא תקלה. זו השיטה לפי הדין הישראלי". רוטמן השיב כי מערכת שיפוטית נדרשת להפיק לקחים כאשר עמדותיה נהדפות, וגם הייעוץ המשפטי צריך לתת דין וחשבון: "שופט שטועה פעם אחר פעם דורשים הסבר, הוא מפיק לקחים. כששוקלים קידומו של שופט, בודקים כמה פעמים הופכת ערכאת הערעור את החלטותיו וכמה הוא קשוב. זו מערכת לומדת. אבקש לדעת כמה פעמים בית המשפט אמר שטעיתם, לא רק בפרשנות הדין אלא בכך שלא נתתם לשר או לראש הממשלה ולציבור כולו את הצ'אנס להתנהל כדין בין שני צדדים המציגים עמדה. אתה לא מבין את ההבדל בין בג"ץ הקובע שטעית לבין סתימת הפיות לציבור. זו הסיבה הכי טובה שמישהו נתן לפיצול התפקיד".

בהמשך עבר רוטמן לביקורת רחבה על עצם ניסוחה של חוות הדעת שהוגשה לוועדה. לדבריו, המסמך מציג תמונה חלקית של ההיסטוריה החקיקתית בנושא הפיצול ומתעלם מניסיונות עבר: "חוות הדעת רצופה באמירות פוליטיות, בטענות אווירה. אתם מציגים מידע חסר לקוי, ללא התייחסות להיסטוריה החקיקתית. דילגתם על 25 שנות ניסיונות חקיקה של פיצול היועץ, על יוזמות החקיקה, על כך שמשרד המשפטים הפיץ תזכיר בנושא בתקופת השר פרידמן, שחלק מן ההצעות כעת הן העתק כמעט מדויק שלו, ושינה את עמדתו. מי שהיה קורא את חוות הדעת שלכם ולא מסתמך על ייעוץ משפטי לוועדה, לא היה יודע שהיה תזכיר חוק בכלל".

רוטמן האשים את הייעוץ המשפטי גם בניגוד עניינים מוסדי ואישי, משום שחוות הדעת מתייחסת לתחומים שבהם מעורבת היועצת עצמה: "אתם מתייחסים למהלכים לקידום הצעות החוק ומשקרים, שזו בעיה אחרת, אבל אתם אומרים שזה לא מבוצע בחלל ריק ומתייחסים לתיקי נתניהו, לחוות הדעת לניגוד העניינים הקשורים בכך וגם לנאום שר המשפטים, כשידוע לכם היטב שהצעת החוק לא הייתה על השולחן בזמן נאומו. אתם מתייחסים גם לסוגיית פיטורי היועמ"שית כשגם בנושא זה אתם בניגוד עניינים. מי שצריך הוכחה למה ריכוז הסמכויות פסול צריך לקרוא את חוות הדעת ששלחתם". המשנה ליועמ"שית הגן על העבודה המקצועית של משרד המשפטים ואמר: "חוות הדעת מקצועית ומנומקת ואני מזמין את כל מי שרוצה לקבלה לשלוח מייל ישירות. אנחנו עושים את תפקידנו בצורה מקצועית וממלכתית ולטובת האינטרס הציבורי כשומרי סף. זו המוטיבציה שלנו".

במהלך הדיון נשמעו גם דברים חריפים מצד ח"כ משה סעדה, שתקף אישית את המשנה ליועמ"שית וקשר בין דבריו לבין פרשיות קודמות במערכת המשפט: "או שתנצל את הרגע לומר אמת מי היה שותף לשיבוש או שתמצא את עצמך אחר כך כמו סגן הפצ"ר שחשב שלעולם חוסן וכמו הפצ"רית. אתה יודע איפה הם היום ותגיע לאותו מקום" בהמשך אמר: "אני לא בעולם של איומים. אתם חלק מעולם החיפוי והשיבוש וכל מי שנטל חלק במעשה הזה יגיע לחקירה. יש צ'אנס אחד לצאת מהדבר הזה והוא להתוודות".

ברקע המתח הזה עמדה שאלת המבנה העתידי של מוסד הייעוץ המשפטי. ההצעות שהובאו בפני הוועדה מבקשות ליצור הפרדה בין מי שיהיה אחראי על הייעוץ המשפטי לממשלה ועל קביעת עמדת המדינה בבתי המשפט לבין מי שיכהן כתובע כללי ויתמקד בהעמדה לדין. תומכי המהלך טוענים כי כך יצמצמו את ריכוז הכוח בידי גורם אחד, בעוד הצד המתנגד מזהיר מפגיעה בעצמאות מערכת המשפט וביציבות האכיפה.

לקראת סיום הדיון התחדש המוקד המקורי שמוכר לוועדת החוקה מן החודשים האחרונים: טענות האופוזיציה ל"סתימת פיות" מול דרישת הקואליציה לניהול דיון מרוכז. רוטמן הבהיר בתחילת הישיבה כי חוות הדעת הכתובה מייתרת נאום ארוך של נציג הייעוץ המשפטי וכי הדיון יתקיים במתכונת של סבב שאלות מרוכז, לאחר הצגה קצרה בלבד. הוא ציין בפני הח"כים כי ניתן להעביר מראש שאלות בכתב למשנה ליועמ"ש, וכי לא יתקיים דו-שיח פתוח בזמן דבריו.

חברי האופוזיציה מחו על כך וטענו כי מדובר בפגיעה בזכותם הבסיסית להשתתף בדיון. ח"כ גלעד קריב אמר לרוטמן: "לא נשתף פעולה עם סתימת הפיות לאופוזיציה. אתה מונע אפילו הערה לסדר הדיון" המחאה נמשכה, ובסופו של דבר הורה יו"ר הוועדה להוציא מן האולם את הח"כים קריב, יואב סגלוביץ' וקארין אלהרר. בהמשך, לאחר שח"כ נעמה לזימי טענה כי דבריו של ח"כ סעדה כלפי לימון מהווים איום והמשיכה למחות על כך, היא הוצאה גם היא מן הדיון. רוטמן הגיב לטענות האופוזיציה על אופן ניהול הדיון ואמר: "אשמור מכל משמר על זכותו של ח"כ לומר דברים גם אם אני לא אוהב את סגנונו. אלו אותם אנשים שפועלים בבריונות ובצעקות. הניסיון למשטר את הוועדה ולנסות לכפות את דרך הניהול לא לגיטימי. למרות זאת, אם ירצו חברי האופוזיציה לחזור הם יוכלו". בסיכומו של היום נותרו בפני הוועדה שתי שכבות של ויכוח: האחת, משפטית ומוסדית, בנוגע לפיצול תפקיד היועץ המשפטי ולחלוקת הסמכויות בין ייעוץ, תביעה וייצוג; השנייה, פוליטית וציבורית, על כוחם של שומרי הסף, על גבולות ההתערבות של הייעוץ המשפטי בעבודת הממשלה ועל זכותם של נבחרי הציבור להציג את עמדתם בפני בית המשפט גם כאשר היא מנוגדת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה.