נשיא אוקראינה ולדמיר זלנסקי הצהיר במהלך סבב מדיני באירופה (09.12.25) כי הוא נכון לקיים בחירות לנשיאות גם בזמן הלחימה עם רוסיה, כפוף לשני תנאים מרכזיים: הבטחת ביטחון מלא לתהליך ההצבעה מצד ארה”ב ובעלות בריתה באירופה, ועיגון משפטי שיאפשר קיום בחירות תחת משטר צבאי. בדבריו הבהיר כי עם שובו לקייב הוא מתכוון לפנות לראדה העליונה ולבקש הכנת תיקוני חקיקה שיסדירו את סוגיית הבחירות בתקופת חירום. זלנסקי אמר כי “אם המערב יוכל להבטיח את ביטחון ההצבעה - אוקראינה תוכל להיות מוכנה לבחירות בתוך 60-90 יום”, וציין כי האחריות אינה יכולה להיות מונחת על רשויות הביטחון האוקראיניות לבדן, נוכח איום הטילים, המל”טים והפגיעה המתמשכת בתשתיות אזרחיות ברחבי המדינה, לרבות באזורי החזית ובערים מרכזיות בעורף. לדבריו, נדרשות ערבויות מקיפות שיכללו מיגון אתרי הצבעה, אבטחת נתיבי הגעה של מצביעים, והגנה אזורית מפני תקיפות בעת יום הבחירות.

מגבלות החוק הקיים

על-פי הדין האוקראיני, קיום בחירות אסור כל עוד משטר צבאי בתוקף - הוראה המעוגנת הן בחוק היסוד והן בחוק המסדיר את משטר החירום. משטר זה הוארך מספר פעמים מאז פרוץ הפלישה הרוסית, ולפיכך הבחירות לנשיאות, שהיו אמורות להיערך במהלך 2024, נדחו ללא קביעת מועד חלופי. כל שינוי במצב המשפטי מחייב חקיקה ייעודית של הפרלמנט ואף התאמות חוקתיות, כדי למנוע פגיעה בלגיטימציה הדמוקרטית של ההליך. לכך התייחס זלנסקי כאשר מסר כי אין בכוונתו לפעול מחוץ למסגרת החוק, וכי רק באמצעות שינוי מסודר של החקיקה תתאפשר יציאה לבחירות.

הלחץ המדיני מן המערב

הצהרתו של זלנסקי מגיעה על-רקע לחץ גובר בוושינגטון ובחלק מהבירות האירופיות לחדש את התהליך הדמוקרטי באוקראינה חרף המלחמה. נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הביע פומבית עמדות שלפיהן שלטון ממושך ללא בחירות מעורר שאלות דמוקרטיות, גם בתנאי עימות. זלנסקי ביקש לאזן בין הדרישה הזו לבין המציאות הביטחונית, והבהיר כי אינו פוסל עקרונית הליכה לבחירות - אך דורש ערבויות ביטחון בינלאומיות כתנאי בל יעבור.

פער בין ההצהרה למציאות בשטח

סקרים פנימיים ועמדות של מומחים במדע המדינה ובמשפט חוקתי מצביעים על ביקורת ציבורית כלפי קיום קמפיין ובחירות בזמן מלחמה פעילה. בין הדאגות: סכנת פגיעה פיזית במצביעים, קושי לקיים קמפיין שוויוני בשטחי לחימה, בעיית הצבעה של מאות אלפי חיילים בחזית ושל מיליוני אזרחים עקורים מחוץ למדינה, וכן החשש מניסיונות התערבות והשפעה רוסית בתהליך הדמוקרטי. מנגד, תומכי הרעיון טוענים כי חידוש תהליך הבחירות עשוי לחזק את הלגיטימציה הבינלאומית של קייב ולהקהות ביקורת הולכת וגוברת במערב. הצהרתו של זלנסקי, לפיכך, נתפסת כניסיון לאותת פתיחות מדינית לצורכי בעלות הברית - מבלי להתחייב ללוח זמנים ממשי כל עוד לא הושלמה ההיערכות הביטחונית והמשפטית הנדרשת. בפועל, בשלב זה אין טיוטת חוק מוכנה ואין מועד להצבעה. מימוש המהלך תלוי בגיבוש חקיקה בראדה, בהסכמה מדינית רחבה ובנכונות של בעלות הברית לספק מנגנון אבטחה חריג בהיקפו בתחומי מדינה נתונה למלחמה פעילה.