"המתווה המוצע רחוק מלעמוד באמות המידה המשפטיות הנדרשות: פגיעתו בשוויון - קשה, הוא אינו מקדם תכלית ראויה, ורכיביו אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים". כך אומרים (10.12.25) המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, בחוות דעת על חוק הגיוס שמקדם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט. לדבריהם, "להצעת חוק זו אין תקומה משפטית" - מה שאומר שהיועצת גלי מיארה לא תגן עליה בבג"ץ בשעת הצורך. בחינת ההצעה מעלה, "כי לא רק שאין בה כדי לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי לשירות צבאי, אלא טמון בה תמריץ שלילי לגיוס ואף עיגון לטווח הארוך של חוסר השוויון בין הציבור המשרת לבין הציבור שאינו משרת והחרפתו. בפועל, יש בהצעת החוק כדי להסיג לאחור את הכלים העומדים כיום לרשות הממשלה והצבא לעומת המצב המשפטי הקיים על-מנת להשיג את מתן המענה לצורכי הצבא בעת הנוכחית", נאמר בחוות הדעת.

קודם כל מענה לצורכי הישיבות

לימון וסומפולינסקי מוסיפים: "הצעת החוק נותנת מענה קודם כל לצורכי הישיבות - בהזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים; בהחזרת ההטבות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם; בביטול צווי התייצבות וצעדי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים; ובהחזרתו על-כנו של מתווה חוקי שכובל את בני הציבור החרדי לישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי; ולעומת זאת ההצעה אינה כוללת הסדרים שיש בהם כדי לקדם את צורכי הביטחון הדחופים כפי שהציגם הצבא, להפחית את הנטל מכתפי מערך המילואים, והיא אינה מעניקה לגופי המדינה והצבא כלים אפקטיביים לאכיפת חובת הגיוס מיד". הצעתו של ביסמוט לא תאפשר לאכוף את החוק על החרדים שאינם מתגייסים ואף תביא לפקיעת צווי ההתייצבות שכבר הוצאו, הם אומרים. היא גם עומדת בניגוד להוראת בג"ץ, לגבש עד החודש הבא תוכנית אפקטיבית לגיוסם של כל החרדים שקיבלו צווים. "לא ניתן אפוא ליישב בין התוצאות המיידיות של המתווה המוצע לבין צרכי הביטחון של המדינה, העומס הרב על המשרתים בשירות סדיר ומילואים, המחיר המשקי הכבד של שירות המילואים המשמעותי, ופסיקת בג"ץ בנוגע לחשיבותה של חובת השוויון בנטל". לדברי לימון וסומפולנסקי, ניתן למצוא מתווה לחקיקה שתאזן בצורה ראויה בין האינטרסים שעל הפרק: "השתתפות משמעותית של הציבור החרדי בנטל השירות הצבאי לשם השגת שוויון בנטל והעמדת כוח האדם הדרוש עבור צרכי הצבא, תוך הכרה בחשיבותו של ערך לימוד התורה... עליו להתבסס על נקודת מוצא שונה מזו שלאורה גובשו הסדרי עבר - נקודת מוצא שבה מילוי שורות הצבא בהיקפים העדכניים הנדרשים, ומתן כלים אפקטיביים למדינה לאכוף את חובת הגיוס, מהווים תנאים מקדמיים ויסודיים לכל מתווה שיאומץ להסדרת לימודיהם של תלמידים בישיבות".

התכלית האמיתית אינה השוויון וצורכי הצבא"

השניים מוסיפים: "לא די בתיקונים נקודתיים בהסדר המוצע כדי להביאו לעמידה באמות המידה הדרושות, אלא נדרשת רביזיה יסודית, כאשר נקודת המוצא היא חובת הגיוס השוויונית והאחידה האמורה לחול על הכל, צרכי הצבא העדכניים, הנטל הכבד שמשרתי המילואים ממילא נושאים בו ומימוש ערך השוויון". לצד זאת הם עומדים על פגמים בתהליך החקיקה: המתווה מתיימר להיות המשך של החקיקה משנת 2022, אך למעשה הוא שונה מאוד ממנה ומתעלם משינוי הנסיבות בשל המלחמה; לא מדובר בהצעה ממשלתית, לא בוצעה עבודת מטה מקצועית עדכנית ואין מדיניות ממשלתית; גורמי המקצוע במשרדי הביטחון והאוצר מתנגדים לו. בסיום חוות הדעת אומרים לימון וסומפלינסקי: "מדובר בהצעת חוק נעדרת תשתית מקצועית, מנותקת לחלוטין מעבודת מטה ממשלתית סדורה, שגובשה בשיח פוליטי על-רקע פרישתן של המפלגות החרדיות מהקואליציה ובמטרה להשיבן לשורות הממשלה. המסקנה המתקבלת היא כי התכלית האמיתית של הצעת החוק אינה קידום השוויון בנטל ואינה השגת צורכי הצבא. רחוק מכך. "ניתן לגבש הצעת חוק שתעמוד באמות המידה החוקתיות, שתתבסס כנקודת מוצא על חובת הגיוס האישית, האחידה והשוויונית לצבא, ותתבסס על על עבודת מטה ממשלתית בשילוב גורמי המקצוע במשרד הביטחון, משרד האוצר ומשרדי ממשלה נוספים, אשר תכלול מתווה מדורג לגיוס בני הציבור החרדי לשירות צבאי, באופן שמגשים את צרכי הצבא כתנאי ראשון ובסיסי לקבלת הטבות ומקדם את השוויון בנטל השירות, בשילוב של סנקציות אפקטיביות - אישיות ומוסדיות, ותוך הכרה של ממש בחשיבותו של ערך לימוד התורה באופן מאוזן וראוי. ההצעה הנוכחית רחוקה מלהלום דרישות יסוד אלו. היא מחריפה את הפגיעה בזכות לשוויון של הציבור המשרת ואינה עומדת במבחנים חוקתיים".