גורמים במערכת המודיעין האמריקנית השעו במחצית השנייה של 2024 שיתוף של חלק מחומרי המודיעין הרגישים עם ישראל, בשל חשש מהתנהלותה במלחמה בעזה - כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס, על בסיס שישה מקורות המכירים את פרטי ההחלטות. ניתוק זמני של שידור חי ממל"ט מעל עזה לפי הדיווח, ארצות הברית ניתקה למשך כמה ימים שידור חי ממל"ט אמריקני שטס מעל עזה, ושישראל השתמשה בו כדי לאתר חטופים ולאכן מחבלי חמאס. חמישה מהמקורות ציינו כי מדובר בתקופה של "לפחות כמה ימים", במחצית השנייה של 2024, כחלק מהמאמצים של וושינגטון לוודא שהמודיעין האמריקני אינו מנוצל באופן הסותר את דיני המלחמה. שני מקורות נוספים הוסיפו כי הממשל בארצות הברית הגביל גם את אופן השימוש שיכולה ישראל לעשות במודיעין מסוים לצורך זיהוי מטרות צבאיות "בעלות ערך גבוה" ברצועה. המקורות לא נקבו במועד מדויק לקבלת ההחלטה, אך קישרו אותה לעליית הדאגה בתוך קהילת המודיעין האמריקנית מן היקף ההרוגים האזרחים במלחמה ומדיווחים על יחס לעצורים פלשתינים. שלושה מהגורמים אמרו לרויטרס כי במערכת המודיעין האמריקנית חששו שישראל לא סיפקה "הבטחות אמינות במידה מספקת" שתעשה שימוש במידע בהתאם לדיני המלחמה. לפי החוק האמריקני, שיתוף מודיעין עם מדינה זרה מחייב הבטחה כזו מראש. התרעת אזהרה - אך ללא ניתוק מלא של שיתוף הפעולה למרות התמיכה המדינית והצבאית שוושינגטון המשיכה להעניק לישראל, כולל אספקת אמצעי לחימה ושיתוף מודיעין רחב, גורמים אמריקנים הדגישו כי ההגבלות היו "מצומצמות וטקטיות". לדבריהם, הכוונה לא הייתה לנתק את ישראל אלא לוודא שהמודיעין המועבר מנוצל בהתאם לדין הבין־לאומי ולכללי המלחמה. מקור אחד ציין כי לבכירי מודיעין בארצות הברית יש מרחב פעולה לקבל החלטות מהסוג הזה בזמן אמת, בלי צורך בכל פעם באישור ישיר מהבית הלבן. לפי גורם אחר, כל בקשה ישראלית לשנות את אופן השימוש במודיעין האמריקני חייבה מתן הבהרות מחודשות מצד ירושלים, כדי לעמוד בדרישות החוק בארצות הברית. לפי רויטרס, לא ברור אם הנשיא ג'ו ביידן עצמו עודכן בפרטי ההחלטות המבצעיות הללו. מהרחבת השיתוף אחרי הטבח - לחידוד תנאי השימוש על-פי הדיווח, זמן קצר אחרי טבח 7 באוקטובר חתם ביידן על מזכר שהורה למערכת הביטחון האמריקנית להרחיב את היקף שיתוף המודיעין עם ישראל. בימים שלאחר מכן הוקם צוות משותף של קציני מודיעין וראשי ניתוח, בראשות הפנטגון והסוכנות המרכזית למודיעין, שהפעיל מל"טים מעל עזה והעביר לישראל שידורים חיים. התוצרים שימשו הן לאיתור פעילי חמאס והן לאיתור מידע הנוגע לחטופים. לקראת סוף 2024, כך לפי ארבעה מקורות, התקבלו במערכת המודיעין האמריקנית דיווחים שהעלו סימני שאלה לגבי יחס ישראלי לעצורים פלשתינים. שניים מהם סיפרו כי השב"כ לא סיפק "הבטחות מספקות" שאין התעללות בעצורים, ובתגובה - ניתקה ארצות הברית את גישת השב"כ לשידורי המל"טים, לפחות לפרק זמן מסוים. שני מקורות נוספים אמרו כי לאורך המלחמה בחנו אנשי מודיעין אמריקנים באופן שגרתי אם פעולות צה"ל בשטח עומדות בהגדרות האמריקניות של "פשעי מלחמה". לדבריהם, חלק מן ההערכות עוררו "שאלות רציניות" בנוגע לשאלה אם ישראל פועלת בתוך גבולות הדין. בסיומו של ממשל ביידן: המלצה לצמצם - והחלטה שלא להתערב על-פי רויטרס, בחודשים האחרונים של ממשל ביידן - לאחר שהגבלות שיתוף המודיעין כבר הוטלו ובהמשך גם הוסרו - הגיעו בכירי ביטחון לאומי לבית הלבן והמליצו לנשיא לקבוע מהלך רשמי שיקטע חלק מהרחבת שיתוף המודיעין שאושרה אחרי 7 באוקטובר. בסופו של דבר, כך לפי שני מקורות, ביידן החליט שלא להורות על צעד כזה. לשיטתו, ממשל טראמפ שייכנס לבית הלבן ממילא צפוי לחדש את שיתוף המודיעין המורחב, וצעד רשמי של ניתוק היה הופך בעיקר להצהרה מדינית ריקה מתוכן. בנוסף, על-פי אותם גורמים, חוות דעת משפטיות בתוך הממשל קבעו כי ישראל לא חצתה את הרף המשפטי של הפרת הדין הבין־לאומי, ולכן לא התקיימה חובה משפטית לניתוק שיתוף הפעולה. הדיווח כולו מבוסס על מקורות אנונימיים במערכת המודיעין והביטחון האמריקנית, ולא כולל תגובה ישראלית רשמית או פירוט של המקרים הפרטניים שהובילו לחששות האמריקניים.