בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת הכריע (תפ"ח 22205-06-23), בדעת רוב שניתנה ב-24.12.25, כי נאשם שירה באדם במהלך עימות אלים יורשע בעבירת רצח באדישות - ולא ברצח בכוונה כפי שיוחס בכתב האישום. ההליך התנהל בפני הרכב של שלושה שופטים: אב"ד הנשיאה אסתר הלמן - השופטת יפעת שטרית - השופטת אוסילה אבו-אסעד. לצד ההרשעה בעבירת הרצח, הורשע הנאשם גם בעבירות נוספות: נהיגה בפסילה - שתי עבירות של נהיגה בשכרות - הדחה בחקירה - חבלה במזיד ברכב. בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם נהג ברכבו כשהוא פסול מנהיגה ובהשפעת סמים ואלכוהול. לאחר ויכוח עם המנוח על-רקע נהיגה בכביש, יצא הנאשם מרכבו עם אקדח ברישיון - ירה פעמיים באוויר - ולאחר מכן התפתח מאבק פיזי על הקרקע. במהלך ההתגוששות ירה הנאשם שתי יריות שפגעו במנוח - אחת מהן קטלנית בלב ובריאות. בהמשך ירה שלוש יריות נוספות לעבר גבו של המנוח כשניסה לחזור לרכבו - אך לא פגע בו. לאחר הירי, עזב הנאשם את המקום מבלי להזעיק עזרה - ושב מאוחר יותר עם אחותו כדי לשבש את החקירה, כשהוא מבקש ממנה לומר לשוטרים כי היא זו שנהגה ברכב. דעת הרוב, שניתנה על-ידי הנשיאה הלמן והשופטת שטרית, קבעה כי לא הוכחה מעבר לספק סביר כוונה תחילה להמית את המנוח. הספק נלמד מהנסיבות הכוללות: הירי הראשוני באוויר - המעיד על ניסיון להרתיע ולא להמית - שתי היריות הקטלניות שנורו במהלך מאבק על הקרקע, כאשר הנאשם הרחיק את ידו מהמנוח שניסה לאחוז באקדח - והיעדר ראיות חד-משמעיות לכך שהנאשם כיוון את הירי במטרה להמית. עם זאת, נקבע כי הנאשם פעל מתוך אדישות לאפשרות גרימת מוות, וזאת בשל הטווח הקצר שבו נורו היריות - הירי הנוסף לעבר גבו של המנוח לאחר שכבר נפגע - עזיבת הזירה ללא סיוע והימנעות מהזעקת כוחות הצלה - וכן אמירות הנאשם בחקירותיו המלמדות על חוסר אכפתיות לתוצאה הקטלנית. מנגד, דעת המיעוט של השופטת אוסילה אבו-אסעד סברה כי יש להרשיע את הנאשם ברצח בכוונה, בהסתמך על הלכת הצפיות וחזקת הכוונה. לשיטתה, מיקום הירי (פלג גוף עליון) והטווח הקצר מלמדים על צפייה קרובה לוודאי לתוצאה הקטלנית - מספר היריות - כלי הנשק - והירי לעבר גב המנוח לאחר שכבר נפגע - מצביעים על יסוד נפשי חפצי - והתנהגות הנאשם לאחר האירוע, לרבות ניסיון לשיבוש חקירה, מחזקת את המסקנה בדבר כוונה תחילה.