הותר לפרסום: סגן-ניצב בדימוס צחי חבקין הוא קצין המשטרה הבכיר שנעצר בחודש ספטמבר, בחשד להדלפת מידע לארגון הפשע של משפחת מוסלי (אלי, נסים ויוסי מוסלי). זמן קצר לאחר שחרורו ממעצר, החל חבקין להעיד מטעם ההגנה במשפטו של
בנימין נתניהו ועדותו, לה יש חשיבות רבה מבחינת ההגנה, נמצאת בעיצומה. בא-כוחו של חבקין הוא דובי שרצר, לשעבר בכיר במח"ש, שהיה גם הוא עד הגנה במשפט נתניהו.
חבקין נעצר בחשד לקבלת שוחד, מתן שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט והיה נתון במעצר 12 יום. בית המשפט אסר לפרסם את שמו עם מעצרו, על-רקע עיסוקו הנוכחי כעורך דין. הפרסום הותר כעת - במיוחד על-רקע עדותו במשפט נתניהו - לבקשת העיתונאים ורד פלמן, אפרת פורשר, אורן פרסיקו, אביעד גליקמן, יעל פרידסון, גלעד מורג והח"מ.
שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, קיבל בסוף נובמבר את הבקשה באומרו, שהחשד התחזק מאז המעצר הראשון ושיש משקל גם לעדותו של חבקין במשפט נתניהו. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נמרוד פלקס, דחה בשבוע שעבר את ערעורו, באומרו שלא הוכח שייגרם לחבקין נזק חמור מן הרגיל - תנאי מוקדם לאיסור פרסום.
פלקס מוסיף: "במקרה זה קיים עניין ציבורי משמעותי וחריג בפרסום שמו של העורר... במסגרת עדותו הוא מותח ביקורת על התנהלות רשויות החקירה. בנסיבות אלו, עולה זכות הציבור לדעת כי עד זה, המופיע בזירה הציבורית ומבקר את פעולות המשטרה, מצוי בעצמו תחת חקירה בחשד לעבירות חמורות, גם אם לא בוצעו במהלך שירותו במשטרה".
חבקין אינו יכול לאחוז במקל בשני קצותיו: למתוח ביקורת על המשטרה ולהסתיר שהוא עצמו חשוד, מוסיף פלקס. העניין הציבורי בא לידי ביטוי גם "בשקיפות מלאה לגבי גורמים המעורבים בהליכים משפטיים ציבוריים. זהו עניין בעל חשיבות עליונה לתקינות ההליך הדמוקרטי ולאמון הציבור במערכת המשפט". עוד אומר פלקס, כי בניגוד לטענתו של חבקין - החקירה מתקדמת, גם אם בקצב איטי, ולא ניתן לומר שהחשדות נגדו הופרכו.
טען לליקויים חמורים בתיקי נתניהו
במהלך האזנות סתר ופעולות חקירה אחרות נגד ארגון מוסלי התברר לחוקרי היאחב"ל, כי שוטרים ובהם קצינים בכירים משתפים פעולה עם הארגון ומדליפים לו מידע. המידע הועבר למח"ש והחקירה הפכה לגלויה בתחילת חודש ספטמבר. אז דווח, כי חבקין התנגד כמעט באלימות למעצרו והתפרע מול החוקרים.
לצד חבקין נעצרו אלי מוסלי, עוד שלושה שוטרים, מיליארדר ששמו לא פורסם ונהגו של מוסלי. מח"ש חושדת, כי כל המעורבים - שוטרים בעבר ובהווה - פעלו יחד כשרשרת עבריינית מתואמת, כשכל אחד מהם מילא תפקיד מוגדר תמורת תשלום. החשד לגבי חבקין הוא, שאדם המקורב למוסלי ביקש ממנו מידע; חבקין טען, שמסר מידע גלוי מהאינטרנט וכי לא היה זה בעת שירותו במשטרה.
בעדותו במשפט נתניהו טען חבקין, כי כאשר הכין את סיכום החקירה בתיק 4000, הוא לא כלל בו "דברים שסותרים או מקשים" על ההנחה שמדובר בפרשת שוחד, וכי החוקרים לא עימתו את
שלמה פילבר עם ראיות שסתרו את עדותו. עוד אמר כי החוקרים לחצו על שאול ו
איריס אלוביץ להפוך לעדי מדינה נגד נתניהו, וכי החוקרים ביצעו פעולות בלא אישורו של היועץ המשפטי דאז,
אביחי מנדלבליט. עוד אמר חבקין, כי מעצרו של
ניר חפץ נועד לשבור את רוחו, וכי התרגיל בו הופגש עם מקורבת לאחר איום בפירוק משפחתו היה "חריג ובעייתי".
ההגנה מבקשת להסתמך במידה משמעותית על חבקין במסגרת בקשתה הצפויה להגנה מן הצדק - הן בטענה שהחקירה הייתה פסולה מלכתחילה בשל העדר אישורי יועץ, והן בטענה שנעשו בה מהלכים חריגים ואף בלתי חוקיים. במהלך החקירה הראשית הועלה בדלתיים סגורות דבר מעצרו של חבקין ולכן לא ידוע כרגע כיצד התייחס לפרשה ולהשפעתה האפשרית של עדותו. נתניהו הטיח בעדותו-שלו מספר פעמים בפני התביעה דברים שאמר חבקין.