היום נספר את סיפורו של יוסי שיינברג. יוסי הוא אדם חביב וממוצע, לא טיפש מדי ולא חכם מדי העוסק למחייתו בניהול חנות הירקות השכונתית. בזכות איכות סחורתו ומחיריו ההוגנים הומה חנותו לקוחות יומם וליל ומעמדו המכובד בקהילה ניתן בזכות ולא בחסד. יום אחד קם יוסי ושם פעמיו לכנס הארצי בפיזיקה גרעינית שהתקיים באוניברסיטת תל אביב. הוא ישב בשורה הראשונה בהרצאתו של פרופסור רוברט מאוריציוס שהסביר את תגליתו האחרונה בתחום הפיזיקה המולקלורית והשפעותיה העתידיות על התעשיות עתירות הידע בישראל.
יום למחרת ההרצאה המאלפת פנה יוסי לאחד מידידיו, לקוח קבוע, בבקשה לכתוב קטע קצר בעיתונו רב התפוצה. הסכים הלה ללא התלבטויות מיותרות - הרי הם חברים - ולמחרת היום פורסם המאמר בעמוד הראשי של העיתון, נכנה אותו לצורך העניין "מעליב", תחת הכותרת "י. שיינברג: מאורציוס יחריב את ההיי-טק בארץ!".
כדרכן של האשמות כבדות משקל, גם האשמה זו זכתה להתייחסות מהירה מצד המומחים ואנשי האקדמיה. לא עברה יממה עד שנחשפה האמת: י. שיינברג המכובד אינו יודע דבר וחצי דבר בפיזיקה, השכלתו אומנם מכובדת אבל כלל אינה אקדמית, וכל מאמרו היה חזרה על סיסמאות, סילופים ושברי משפטים שהוצאו מהקשרם מתוך הרצאתו של פרופסור מאוריציוס. שמו של יוסי נזכר לדראון עולם כדוגמה לעזות מצח הגובלת בחוצפה בניסיון לעסוק בתחומים בהם אין לעוסק הבנה בסיסית. העיתון "מעליב" פרסם התנצלות מלאה בפני הפרופסור על פרסום דברי הבלע ועל השמטת תארו מכותרת המאמר המביש.
עד כאן המשל, כעת נעבור לנמשל. את שמו של יוסי שיינברג הבדיוני נחליף בכל שם אחר של אדם שלא למד תורה לעומקה, למשל נילי. את הפיזיקה נחליף ב-ניחשתם נכון- התורה. את הפרופסור מאוריציוס נחליף בכל רב מהשורה הראשונה. את "מעליב" נחליף ב... כל דבר, רק שיתחלף.
כפי שידוע לכל אדם שעסק בתחום, פיזיקה היא מקצוע מורכב. כדי לפרסם מאמר יש צורך בניסיון רב שנים בתחום, הכרה ממוסד אקדמי רשמי ודרישות נוספות. כיוון שכך ברור כשמש מדוע זכה יוסי הבידיוני לקיתונות לעג ובוז. התורה מסובכת ועמוקה הרבה יותר. אנשים ספורים במהלך הדורות הצליחו ללמוד את כל התלמוד - וזה בסך-הכל אחד החלקים של התורה. רק לאחר כמה שנים של לימוד אינטנסיבי שאינו מתנגש בשום עיסוק אחר יכול אדם לדעת האם לימוד תורה אכן מתאים לו כדרך חיים. בעוד שלימוד מקצועות החול דורש רק מאמץ שיכלי, לימוד (אמיתי ועמוק) של התורה כולל את כל כוחות הנפש של האדם, רגש ושכל יחדיו, ויעיד על כך כל מי שהתעמק בכתבי הרב קוק.
מעבר לקושי בלימוד, מדובר בעולם שונה עם מושגי יסוד שונים מהשיח המקובל כיום בארץ. דוגמה קטנטנה: מהם כלים? האסוציאציה הראשונה שלי היא כלי אוכל. נגר יחשוב על כלי העבודה שלו, ומתכנת יחשוב על דבר אחר לגמרי. אבל בלשון ההלכתית, כלים משמעם בגדים. מתוך כך אפשר להבין שגם במושגים מהותיים יש הבדל, ומי שלא לומד - לא יודע.
אבל למרבה הפלא, ישנם לא מעט אנשים שדווקא כן מרשים לעצמם לכתוב נגד התורה ומלמדיה, למרות שהרקע שלהם קלוש אף מזה של ידידנו שיינברג! למרות שבסיפור המשל לעיל התרמית יצאה לאור ופורסמה התנצלות, במציאות הדברים שונים בתכלית ומסכת השקרים של אלו שאינם יודעים בתורה דבר וחצי דבר ממשיכה לקבל פרסום! ייתכן שאחת הסיבות היא שגם המפרסמים לא יודעים בכלל על מה מדובר. שולפים משפט אחד מהתורה, או פרשייה אחת, מנתחים אותה בכלים שנועדו לניתוחים סיפרותיים אירופים ומגישים לקורא סלט ביאושים ושקרים. ואם אפשר על הדרך קצת לעקוץ את הציבור הדתי מה טוב. למשל יש טיעון שהתורה ממסדת את האונס - כאשר דווקא התורה משווה בין אונס לבין רצח.
אבל למה לבלבל בעובדות?
כל מי שמבקש לראות את העיוות הזה במו עיניו מוזמן לבחון חלק מהמאמרים המתפרסמים בווינט יהדות, שם לצד דברים טובים יש דוגמאות למה שהבאנו כאן. המסקנה נדושה אבל עדיין נכונה - אין תחליף ללמידה עצמית ואי-אפשר לקבל ידע ממי שלא יודע. לפני קריאת מאמר בכל נושא שהוא, גם החלפת נורות, כדאי לברר מי הכותב שלו. אחרת לא נרכיב נורות בבית שלנו, ונחייה בחושך גדול.
