הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול קיימה השבוע דיון מיוחד על השפעת הרשתות החברתיות על שימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני נוער, לרגל החודש הלאומי להעלאת המודעות להתמודדות עם שימוש בסמים ואלכוהול. בדיון הוצגו נתונים עדכניים וקשים, המעידים על החמרה משמעותית בתופעות ההתמכרות והמצוקה הנפשית בקרב צעירים בישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ אריאל קלנר, הסביר כי כינס את הדיון נוכח ההשפעה הגוברת של הרשתות החברתיות על דפוסי השימוש בסמים ואלכוהול, בעיקר בגילים שבהם המוח מצוי עדיין בהתפתחות. לדבריו: "גיל השימוש הולך ויורד. מאז מגפת הקורונה, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, ילדים ובני נוער מבלים שעות ארוכות ברשתות החברתיות". קלנר הפנה למהלכים שננקטו עולם וציין כי באוסטרליה הוגבל החודש השימוש ברשתות החברתיות לנערים מתחת לגיל 16, מהלך שהוביל לניתוק מיליוני חשבונות של קטינים. עוד הוסיף כי במדינת ניו-יורק תחויבנה פלטפורמות חברתיות להציג תוויות אזהרה בכניסה לשימוש בהן. הנתונים: זינוק כמעט בכל מדד הפרופסור יוסי הראל פיש, החוקר הראשי של ארגון הבריאות העולמי, הציג נתונים ממחקר שנערך בקרב כ־12 אלף תלמידים בישראל. לדבריו, בשנת 2019 רק 4% מבני הנוער שהשתמשו ברשתות החברתיות הוגדרו כמכורים, נתון שמיקם את ישראל בתחתית הדירוג האירופי. בשנת 2025, לעומת זאת, 18% מהילדים ובני הנוער מוגדרים כמכורים למסכים ולרשתות החברתיות - מיקום שלישי מבין כ־50 מדינות אירופה. עוד עולה מהמחקר כי חלה החמרה חדה גם בדפוסי השימוש בחומרים ממכרים: שיעור בני הנוער שדיווחו על שתיית אלכוהול עד כדי שכרות עלה מ־6% ב־2019 ל־17% ב־2025; השימוש בקנביס עלה מ־10% ל־22%; והשימוש בסמי פיצוציות זינק מ־6% ל־20%. במקביל, שיעור בני הנוער החווים מצוקה נפשית עלה מ־25% ל־57%. "אחד מכל שני ילדים מפתח תסמיני דיכאון", התריע הראל פיש והוסיף כי נמצא קשר חזק בין התמכרות לרשתות החברתיות לבין צריכת סמים. המוח, השינה והחיים עצמם איתי כהן, מנהל תחום מניעה במרכז הישראלי להתמכרויות, אמר כי אין כיום אבחון רשמי להתמכרות לאינטרנט, אך בפועל בני נוער מבלים בממוצע כ־8.8 שעות ביום ברשת. לדבריו, השימוש ברשתות החברתיות מפעיל במוח חומרים הדומים לאלה שמופעלים בצריכת אלכוהול, פוגע משמעותית בשינה ו"משתלט על החיים". כהן הדגיש כי בני נוער חווים פחות הנאה אם אינם מעלים תכנים לרשת וקרא לייצר שיווי משקל מול הכוחות הכלכליים העצומים שמפעילים את הפלטפורמות, באמצעות אסדרה והגבלת תכנים. ליאור וינטרוב, מנהל מדיניות ציבורית בטיקטוק, טען כי הבטיחות הנפשית והפיזית של המשתמשים נמצאת במרכז פעילות החברה. לדבריו, הפלטפורמה מסירה תכנים הקשורים לצריכת סמים ואלכוהול באמצעות אלגוריתמים וכ־40 אלף בודקי תוכן. הוא ציין כי טיקטוק מיועדת לבני 13 ומעלה, וכי לבני 13-18 מוגבל זמן המסך לשעה ביום, שלאחריה היישומון נסגר. עוד ציין וינטרוב שיתוף פעולה עם המטה הלאומי להגנה על ילדים 105 וקמפיין שקרא להורים לרשום את ילדיהם בגילם האמיתי. ליאת גלזר, מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית בגוגל, אמרה כי בטיחות ילדים ובני נוער נמצאת בראש סדר העדיפות של החברה. לדבריה, קיים קושי להתאים תכנים ופרסומות כאשר ילדים משתמשים בחשבונות שאינם משקפים את גילם האמיתי. גלזר הציגה כלים להורים לשליטה על זמני מסך ותכנים, וכן את פלטפורמת יו־טיוב קידס המיועדת לילדים. ביקורת חריפה וקריאה לפעולה מנגד, אסף כנען, מנכ"ל עמותת אל-סם, טען כי בניגוד לדברי החברות, ברשתות החברתיות קיימות פרסומות גלויות לסמים ולגז קצפות. "המצב קטסטרופלי", אמר, וקרא לגיבוש תוכנית חירום ממשלתית. לדבריו, מדובר במגיפה שאינה פוסחת על-אף מגזר, ובשימוש בגז קצפות נרשמה עלייה של פי 32. גם הד"ר רוני ברקוביץ, מנהל אגף אכיפה במשרד הבריאות, חיזק את הדברים וטען כי חומרים מסוכנים נמכרים ברשת בקלות רבה. הוא סיפר כי לאחרונה נחשפה באשדוד מעבדת הסמים הגדולה ביותר שנתפסה עד כה בישראל, ובה סמים סינתטיים פופולריים ובהם סם המכונה "דוקטור" והסם המסוכן "פלקה".