שני מסלולים של שלילת הטבות על-פי ההצעה, מנגנון שלילת ההטבות מחולק לשני מסלולים. המסלול הראשון חל מיד על תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר, ללא קשר לעמידה ביעדי הגיוס הכלליים. במסגרת זו יישללו ממנו שורה של זכויות, ובהן האפשרות להוציא רישיון נהיגה עד גיל 23, זכאות למלגות ולסיוע כספי מהמדינה, יציאה מהארץ ללא אישור חריג, מועמדות למשרות המיועדות לייצוג הולם וכן נקודות זיכוי במס. המסלול השני מותנה באי־עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס. במקרה כזה יופעלו צעדים כלכליים רחבים יותר: ביטול ההפחתה בדמי ביטוח לאומי, שלילת זכאות לדיור בר־השגה, ביטול סבסוד למעונות יום ושלילת ההנחה בתחבורה הציבורית.

החמרה הדרגתית ושאלת העיתוי סעיפים נוספים בהצעה קובעים מנגנון החמרה מדורג. אם אי־העמידה ביעדי הגיוס תימשך שנתיים רצופות, תישלל גם הזכאות למענק סיוע ברכישת דירה. לאחר שלוש שנים של אי־עמידה, תישלל גם הזכאות להטבות במס רכישה. לפי הנוסח המוצע, כלל שלילת ההטבות תעמוד בתוקף עד גיל 26 - גיל הפטור משירות. הייעוץ המשפטי לוועדה מדגיש כי עצם הכללת מנגנון של שלילת הטבות אישיות מהווה יסוד ליבה של החוק. לשיטתו, ללא צעדים אישיים אפקטיביים, מנגנון היעדים הקהילתי יישאר חלש וולונטרי מדי, ללא זיקה ישירה בין החלטת הפרט לבין המחיר שהוא נדרש לשלם.

עם זאת, בייעוץ המשפטי מציינים כי פריסה ממושכת של שלילת ההטבות על פני מספר שנים עלולה לרוקן אותן מתוכן. השנים הראשונות לאחר חקיקת החוק, כך נטען, הן קריטיות לבחינת האפקטיביות שלו, ולכן יש לשקול ריכוז של צעדים משמעותיים כבר בשנה הראשונה. עמדת האוצר: הבעיה היא האפקטיביות, לא הכוונה כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הציג עמדה ביקורתית כלפי עיצוב מנגנון שלילת ההטבות. לדבריו: "הסנקציות הכלכליות נועדו כדי להחליף את הסנקציות הפליליות, המטרה שלהן היא לא ענישה אלא להניע את הפרט להתגייס". בטט הסביר כי מחקרים מראים שהפרט שוקל שני גורמים: עוצמת הצעד וההסתברות שהוא יחול עליו. כאשר רוב הצעדים תלויים בעמידה ביעדים כלליים ולא בהתנהגות אישית מיידית, חוסר הוודאות פוגע ביכולת ההשפעה על החלטת הפרט. לכך מתווספת גם דחיית מועד הבחינה לשנה וחצי או שנתיים קדימה, שמחלישה עוד יותר את ההשפעה.

לדבריו, כמעט כל הצעדים המיידיים המוצעים נוגעים לתחומים שבהם קיימות מגבלות חוקיות גם כיום, כגון לימודים אקדמיים, ייצוג הולם ונקודות זיכוי במס. במונחים כלכליים, טען, אין להם כמעט השפעה ממשית. כך למשל, ערב פקיעת החוק הקודם, למדו באקדמיה כ־1,500 צעירים חרדים בגילי 18-26, פחות משני אחוזים מהקבוצה, ורובם הסדירו את מעמדם מול הצבא. גם הצעדים הצופים פני עתיד, כך לפי האוצר, מאבדים מכוחם בשל גיל תפוגה מוקדם. צעיר שיידרש לדחות רכישת דירה עד גיל 26, יוכל פשוט להמתין עם ההחלטה הכלכלית. בפועל, ציין בטט, שתי ההטבות בעלות המשקל הכלכלי המשמעותי ביותר הן קצבת אברך וסבסוד מעונות היום.

נתון מהשטח: גיוס חרדי בהיקף חריג במקביל לדיון על מנגנוני שלילת ההטבות, עדכן ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תא"ל שי טייב, כי נכון לשעות הצהריים של יום הדיון התגייסו מעל 210 לוחמים חרדים ומעל 140 תומכי לחימה. לדבריו, בתוך כעשרה ימים צפוי להסתיים אחד ממבצעי הגיוס החרדיים הגדולים שנרשמו בתקופה האחרונה.