ועדת החוץ והביטחון המשיכה עד חצות (8.1.26) את רצף הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022. היום התחלק לשניים: בחלק הראשון נדונו סעיפים 26כא-26כה, הנוגעים להוראות כלליות של ההסדר, ובמרכזם שני עוגנים שנראים על פניו משלימים אך בפועל מתנגשים שוב ושוב: מצד אחד שמירה על אורח החיים החרדי של מי שיתגייס לפי הפרק, ומצד שני חובה מקבילה שלא לפגוע בשירותן ובמעמדן של נשים כתוצאה מהשילוב. בחלק השני עבר הדיון לסעיפים 2-9 העוסקים בהוראות הפיקוח בישיבות ובחיזוק או החלשת האכיפה בפועל.
בין שני החלקים נפרש גם מאבק שלישי, כלכלי־ערכי: האם עיצומים ותמריצים אמורים לעבוד כאשר ההפעלה תלויה ביעדי גיוס כלליים של הקהילה, והאם שלילת סיוע במעונות יום היא כלי שמוביל לגיוס או דווקא פוגע בתעסוקת נשים.
סימן ה' והרעיון המרכזי: שתי חובות לצה"ל, שתי חרדות ציבוריות
המסגרת הרשמית של הדיון הציגה את סימן ה' כהוראות כלליות: צה"ל נדרש לשתי פעולות במקביל. האחת - לאפשר שמירה על אורח החיים החרדי של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים המתגייסים לפי הפרק. השנייה - לא לפגוע בשירות נשים או במעמדן כתוצאה משילובם.
לשם כך מוצע לעגן בסעיף 26כא חובה מפורשת: שילוב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים לא ייעשה תוך פגיעה במעמדה, בשירותה או באפשרויות שילובה של אישה בשירות ביטחון. במקביל, סעיף 26כב קובע כי צה"ל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו למי שהתגייס לפי הפרק.