ח"כ וליד אלהואשלה חיזק את הדברים והפנה לנתונים רשמיים: “כאשר יש השקעה בחברה הערבית - זה משתלם. דוח
מבקר המדינה מצביע על פערים רבים. יש השקעה בנגב, אך היא עדיין אינה מספקת”.
ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאווי, וחבר מועצת עומר, יוסי כהן, הדגישו בדיון את הצורך בהקמת מרכזי הייטק ייעודיים בדרום ובהעמדת תשתיות טכנולוגיות מתקדמות. לדבריהם, ללא סביבת עבודה מותאמת, מתקשים יזמים וחברות להעתיק פעילות לאזור.
בדיון הועלתה אזהרה מפורשת שלפיה מעבר יחידות צה"ל לדרום, ללא מעטפת אזרחית משלימה, עלול שלא לחזק את הנגב ואף להעמיק את הריכוזיות במרכז. המשתתפים ציינו כי היעדר משרדים, מתחמי עבודה ותשתיות מותאמות הוא חסם מרכזי בהבאת פעילות הייטק לדרום.
סלעית לב, מנהלת אגף גיוון גאוגרפי ברשות החדשנות, הצביעה על מחסור קריטי: “חברות זקוקות למשרדים שמשדרים הייטק. כיום המתחמים הקיימים נמצאים בתפוסה מלאה, גם בבאר שבע”. עם זאת ציינה כי כבר בסוף החודש צפוי להיפתח מרכז חדשנות חדש ברהט, במטרה לעודד הקמת מיזמי הזנק באזור.
הראל רם, מנכ"ל חברת Synergy7, סיפר על פעילות החברה בבאר שבע: “הקמנו שלושה מרכזי מידע בעיר - באלביט, בדל ובסורוקה. קשה לשכנע יזמים לעבור לנגב, והתפקיד שלנו הוא לייצר אלטרנטיבה. אנחנו שמים את התשתיות כדי שהבוגרים יישארו בדרום ויקימו כאן חברות”.
עלי אבו עג'אג, מנהל קשרי הממשל בארגון אג'יק - מכון הנגב, הציג תמונה חריפה במיוחד: “פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה הבדואית בנגב משולב כיום בהייטק. קטר ההייטק נוסע מהר מדי ומפספס אוכלוסיות שלמות. זה כשל שוק מובהק, ובמצב כזה נדרשת פעולה מתואמת ואחריות משותפת של כלל השותפים”.