לפי נתונים טכניים שפורסמו, נושאת המל"טים מסוגלת לשאת כ-60 כטב"מים מסוגים שונים, כולל מל"טים מתאבדים ומל"טים לאיסוף מודיעין ותקיפה. בנוסף ליכולות האוויריות, הספינה משמשת כבסיס לוגיסטי נייד: היא מצוידת במערכות לשיגור טילי שיוט נגד ספינות - למטרות הגנה והתקפה - וביכולת לשאת ולפרוס סירות מהירות חמושות בטילים. יכולת השהייה של הכלי בים היא יוצאת דופן - עד שנה ללא צורך בתדלוק - עם טווח מבצעי מוצהר של 22,000 מיילים ימיים. נתונים אלו מאפשרים למשמרות המהפכה לפעול הרחק מעבר למפרץ הפרסי, ולהציב איום פוטנציאלי בים סוף ובמרחבי האוקיינוס ההודי. איום והרתעה במפרץ למרות היכולות ההתקפיות, מומחים צבאיים מצביעים על כך שהספינה, המבוססת על מבנה אזרחי, נותרה פגיעה מאוד למערכות נשק מדויקות. האיום האמריקני להטביע את ה"שהיד באקרי" במקרה של הסלמה הפך ממשי יותר עם פריסת ה"ארמדה" הימית בראשות נושאת המטוסים "אברהם לינקולן" באזור. הפעלת ה"שהיד באקרי" נתפסת כחלק מהאסטרטגיה האירנית ללוחמה אסימטרית, המבקשת לאזן את העליונות הימית של ארה"ב באמצעות נחילים של מל"טים זולים וקטלניים שיוכלו לפעול ממרחקים גדולים ובסינרגיה עם מערכי הטילים של משמרות המהפכה.