X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות
ירון. האינפלציה מתכנסת ליעד, התקציב חייב לעבור והגירעון לא מספיק נמוך [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
נגיד בנק ישראל: מבצע הביפרים ועם כלביא דחפו את הבורסה קדימה, אבל החוב לא יורד
ירון אמר כי ישראל נכנסה למלחמה במצב כלכלי טוב וכי נרשמה התאוששות לאחר ירידה בתחילת הלחימה ציין שהבורסה בארץ הציגה ביצועי יתר לעומת חו"ל בעקבות צמתים ביטחוניים ובהם מבצע הביפרים, עם כלביא והפסקת האש העריך שחברות הדירוג יידרשו להתייחס לשיפור בכלכלה וקרא לאחריות פיסקלית ולאישור תקציב המדינה, תוך הסתייגות ממס סקטוריאלי על הבנקים
תקציב בנק ישראל 2026
סה"כ תקציב: 1,333.3 מיליון ש"ח
שיא כוח אדם: 976.4 משרות
ללא הדפסת כסף, הקרן לאזרחי ישראל ושיתוף נתוני אשראי: 1,108.4 מיליון ש"ח
הרשאה להתחייב לשנים הבאות: 762.0 מיליון ש"ח
שיתוף נתוני אשראי: 89.5 מיליון ש"ח
ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל: 10.6 מיליון ש"ח

מצב המשק לפי הנגיד
התאוששות בפעילות: ▲
פרמיית סיכון: ▼ לאחר צמתים ביטחוניים
אינפלציה: סביב היעד, לפי ציפיות קדימה
חוב לתוצר: תקוע, לא יורד מספיק
מנועי צמיחה אזרחיים: דורשים תקציב, לא סיסמאות

ועדת הכספים קיימה (28.1.26) דיון במסגרת הצגת הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2026. נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, הציג סקירה שנתית על מצב המשק, השפעת המלחמה והאתגרים הכלכליים לשנים הקרובות.
בפתח דבריו אמר הנגיד כי ישראל נכנסה למלחמה במצב טוב: התוצר היה גבוה מהמגמה בקרב המדינות המובילות, שוק העבודה היה הדוק ויחס החוב לתוצר ירד. בהמשך אמר כי למרות שהמלחמה לאחר 7 באוקטובר הייתה “אירוע ענק” ביחס לאירועים קודמים, כבר ברבעון שאחריה נרשמה קפיצה והתקדמות בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות. לדבריו: “פער התוצר עומד על 3.5 אחוזים”, והוסיף כי התחזית לשנה הבאה היא “צמיחה יפה של 5.2 אחוז”, ולאחר מכן 4.3 בשנת 2027. הנגיד ציין גם כי ההוצאות בכרטיסי אשראי הן מעל המגמה.
הנגיד תיאר כי בתחילת המלחמה נרשמה ירידה משמעותית בפעילות, מחסור בעובדים, מחסור בחומרי גלם ופגיעה באשראי. לדבריו, המחסור בעובדים היה מרכיב משמעותי, אך מאז נרשמה התאוששות: האבטלה בממדים נמוכים, היקף שירות המילואים היה גבוה ביחס לתקופה שלפני המלחמה והביא לירידה במספר העובדים, ונרשמה ירידה בהיקף המילואים מאז הפסקת האש. הוא ציין גם פגיעה עקב היעדר עובדים שאינם ישראלים, פלשתינים וזרים, ואמר כי גם בפרמטר זה נרשם שיפור בהדרגה מאז הפסקת האש, וכך גם בשיעורי האבטלה. עוד אמר כי המחסור בחומרי גלם “חזר דומה למצב טרום המלחמה” מאז הפסקת האש, וכי גם באשראי המצב חזר להיות “טוב יחסית”, בעוד שבשוק העבודה יש שיפור אך נדרש המשך התקדמות.
ייצוא, ייבוא ותקבולי מיסים
בהמשך הציג הנגיד נתונים שלפיהם ייצוא סחורות ושירותים עלה מאז עם כלביא, בעוד שהייבוא ירד משמעותית עם תחילת המלחמה בשל פגיעה ביכולת להביא מוצרים לארץ ובהיעדר יכולת לייצר תחליפים לכל, ולאחר מכן עלה הייבוא מאז עם כלביא במסגרת “יישור הפער”. הוא הוסיף כי תקבולי הממשלה ממיסים בחודשים האחרונים הם מעל המגמה ארוכת הטווח, אך סייג: “אי אפשר לבנות על זה לאורך זמן”, ואמר כי הדבר “מעיד על החוזק של המשק”.
ביחס לדיור ולמשכנתאות נשאל הנגיד על בעייתיות בהחזרי משכנתה והשיב: “בראיה ארוכת טווח אין עלייה מהותית בתחום הפיגורים. ביטולים כאלה ואחרים הינם בשוליים”. לשאלת יו"ר הוועדה על פניות מיזמים בנוגע לקשיים בשיווק, גם במרכז, אמר הנגיד: “יש הטרוגניות”, וציין כי בדרום יש “אזורים פורחים”, בעוד ש“פינוי בינוי בת"א חלש”. הוא הוסיף כי בעסקות ביחס לשיא בתחילת 2024 יש ירידה, אך “בפרספקטיבה ארוכת טווח ירידה לא דרמטית”. לגבי האפשרות לירידת מחירים אמר כי הדבר תלוי בהיצע, והוסיף כי למרות הירידה בעסקות “רואים שהקבלנים כן מצליחים, קונים ורוכשים קרקע”, וכי בבחינת מלאי והיצע “לא רואים באופן כללי קשיים בנושא הזה”.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
שוק ההון, השקל והדירוגים
בתחום הפיננסי ציין הנגיד כי נראתה ירידה במהלך 2023 על-רקע המלחמה ושיפור בשנת 2024. הוא אמר כי מבצע הביפרים, עם כלביא והפסקת האש “הביאו לביצועי יתר של הבורסה פה לעומת חו"ל”, וקשר זאת גם ל“פרימת הביטוח על האג"ח הממשלתי הדולרי”.
לעניין השקל והשפעתו על היצואנים אמר: “ברור לנו שקל מתווסף לאתגר יצואנים”, אך ציין כי נקודת המבט של הבנק היא השפעת שער החליפין על יציבות המחירים ותפקוד השוק. לדבריו: “אם יש בעיות נקודתיות זה לא בצד המוניטרי אלא בצד הפיסקלי”.
לשאלת ח"כ ולדימיר בליאק בנושא הדירוגים אמר הנגיד: “אני לא רוצה להתנבא אבל אני חושב שהן רואות שהכלכלה עובדת ומה השווקים אומרים, והם יצטרכו להתייחס לזה”.
הייטק, אינפלציה וריבית
לעניין ענף ההייטק אמר הנגיד: “אין ספק שזה הקטר של המשק”, וציין כי הוא מעל 50% מהייצוא וכשליש מההכנסות, וכי קצב הגיוסים בשנת 2024 דומה לקצב בשנת 2019. לדבריו, בתחילת המלחמה הקצב ירד מאוד ולאחר מכן עלה. לשאלת ח"כ אורית פרקש הכהן על בריחת מוחות ורישום חברות בחו"ל אמר: “אנחנו כמובן רוצים לשמור את המוחות”, וציין שיש לבחון את הגורמים ולבצע “חריש עמוק”, לרבות בכלים כמו מיסוי והטבות, כדי לצמצם תופעות כאלה.
לגבי האינפלציה אמר הנגיד כי במדד האחרון היא עמדה על 2.6%. הוא ציין כי עד המלחמה ישראל הייתה בתחתית מדינות ה־OECD מבחינת גובה האינפלציה, וכי לאחר מכן היא עלתה בניגוד למגמה בחלק מהמדינות “בגלל שההיצע ירד לעומת הביקושים”. הוא הוסיף כי לפי תחזית של 14 כלכלנים שבנק ישראל עובד עימם, הציפיות הן שהאינפלציה תהיה סביב מרכז היעד ברבעון הראשון של 2026.
הנגיד אמר כי מאז הפסקת האש האינפלציה ירדה, השקל התחזק, מספר משרתי המילואים ירד, שיעור התעסוקה עלה וגובה השכר ירד. הוא ציין כי במהלך המלחמה הוחלט להשאיר את הריבית ללא שינוי. עוד אמר: “גם אינפלציה של 9-7 אחוזים פוגעת במשק בצורה אדירה, ובעיקר בשכבות החלשות”, והוסיף כי “למגזר הישראלי מגיע הרבה קרדיט” במסגרת התאוששות המשק.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
העלות, התקציב והמס על הבנקים
הנגיד העריך כי עלות המלחמה היא כ־350 מיליארד שקלים בשנים 2026-2023, המהווים כ־13% תוצר. על-רקע זה אמר כי בשנת 2026 צפוי אתגר תקציבי וקרא לאחריות פיסקלית: “אנחנו עם הוצאות ביטחון גבוהות, כלכלה זקוקה לביטחון אבל גם ביטחון זקוק לכלכלה”. הוא הוסיף כי יחס החוב לתוצר עומד על 68.6, ואמר כי ביעד גרעון של 3.9% יחס החוב לתוצר “לא יורד, אלא נשאר איפה שאנחנו”, וכי “בשנה שאנחנו צפויים לצמיחה כזו היה צריך לעשות יותר כדי להוריד אותו”.
לצד זאת הדגיש הנגיד כי יש צורך גדול לאשר את תקציב המדינה ולא להיגרר לתקציב המשכי: “אי אפשר יהיה לממש את ההוצאות הביטחוניות שצריך”. הוא הוסיף כי “צריך לא לזלוג ולא להעלות את יעד הגרעון”, וציין שיכולות להיות הוצאות נוספות בהתאם להתפתחויות גיאופוליטיות.
הנגיד התריע גם כי לישראל תשתיות נמוכות, שיעור עוני גבוה ופריון נמוך, וציין דאגה ביחס לציוני ישראל במבחנים בינלאומיים: “יש לנו אתגר גדול בתחום החינוך היום, אם רוצים שהמשק ימשיך לצמוח יש להשקיע בזה”. הוא קרא לשילוב גבוה יותר של גברים חרדים בשוק העבודה, וציין כי הדבר תלוי גם בלימודי ליבה.
ח"כ ינון אזולאי אמר בתגובה כי הדבר תלוי גם בכך שבחוק הגיוס “לא רוצים לאפשר לבחורי ישיבה ללמוד לאחר לימודי הישיבה, בערב לימודי תואר”.
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי, תהה מדוע בנק ישראל לא משקיע בזהב. הנגיד השיב כי הבנק מנהל את היתרות בהתאם למטרות הקבועות בחוק, וציין: “יש תקופות בהן זהב עושה טוב יותר”, והוסיף כי הבנק “כל הזמן בוחנים את כל הכלים, כולל מטבעות אלטרנטיביים”. הוא גם אמר כי 7 באוקטובר “הוכיח את החשיבות” של מרכיב נזיל ביתרות.
לשאלות בנושא מס על רווחי היתר של הבנקים השיב הנגיד: “מס סקטוריאלי על רווחים לא נכון. צריך להסתכל רוחבית”. הוא הוסיף כי אם המס נובע מצורכי המלחמה, “ראוי שהמס יהיה מאוד זמני”, ולא לתקופה ארוכה.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
תקציב בנק ישראל לשנת 2026 – פירוט והבהרות
בהמשך הציגו נציגי הבנק את הצעת תקציב בנק ישראל לשנת 2026. הצעת התקציב עומדת על כ־1.33 מיליארד שקלים, לפי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המשקף גידול של 2.5% לעומת תקציב 2025 וגידול של כ־24% מאז 2022. בין סעיפי התקציב שצוינו: גמלאות כ־336 מיליון שקלים, מטה וסיוע כ־326.5 מיליון, ביצוע תפקידי הבנק כ־319 מיליון, והשקעות כ־100 מיליון שקלים, גידול של 116% מאז 2022.
לפי מסמך התקציב שהוגש ליו"ר ועדת הכספים, התקציב אושר במועצה המנהלית של הבנק ביום 16.12.2025, והוא הוגש בהתאם לחוק בנק ישראל, התש"ע–2010 ובהתאם לתוכנית העבודה לשנת 2026. במסמך צוין כי פעילות הבנק בשנת 2025 הושפעה מהמלחמה, לרבות גיוס מילואים נרחב של עובדים, וכי הבנק יזם והוביל מהלכים לשמירה על פעילות תקינה בשווקים הפיננסיים, לקידום מתווים בנקאיים להקלה על משרתי מילואים ועל אוכלוסיות נוספות, לייעוץ כלכלי לממשלה ולהבטחת פעילות מערכות התשלומים והמזומן, לצד רציפות תפקודית של הבנק.
עוד צוין במסמך כי במהלך 2025 הבנק השיק תוכנית אסטרטגית לשנים הקרובות, העוסקת בהיבטי הליבה המוניטריים, הפיננסיים והמאקרו־כלכליים, לצד קידום וטיפוח ההון האנושי, חדשנות, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות והתייעלות פנים־ארגונית.
במסמך הובהר כי התקציב המוגש מתייחס לפעילות המנהלית של הבנק, והוא מורכב מתקציב השקעות, הוצאות והכנסות תפעוליות, ואינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום החלטות הוועדה המוניטרית בכלים מוניטריים, מתן אשראי, ניהול נזילות, השקעות ביתרות מטבע חוץ וכדומה, וכן אינו כולל עלויות הקשורות ליחסים הפיננסיים בין הבנק למוסדות כספיים בין־לאומיים.
על-פי מסמך התקציב, התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2026 מסתכם ב־1,333.3 מיליון שקלים, גידול של 2.5% ביחס לשנת 2025, ושיא כוח האדם נקבע על 976.4 משרות, לעומת 968.4 משרות בשנת 2025. במסמך צוין גם כי תקציב הבנק ללא הדפסת כסף, ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל ושיתוף נתוני אשראי מסתכם ב־1,108.4 מיליון שקלים, והוא משקף גידול של 3.5% לעומת 2025.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
במסגרת פירוט סעיפים מרכזיים צוין כי תחום ההשקעות של הבנק לשנת 2026 עומד על 100.3 מיליון שקלים, גידול של 21.7 מיליון שקלים, וכי הגידול מיוחס לפרויקטים מתמשכים ולפרויקטים אסטרטגיים חדשים בתחומי הליבה, הטכנולוגיה והתשתיות וכן בתחומים תפעוליים תומכים. תקציב העתודה הועמד על 39.2 מיליון שקלים, והוסבר כי המציאות המשתנה ואי הוודאות מחזקות את חשיבות הגמישות התקציבית.
לעניין הקרן לאזרחי ישראל צוין כי תקציב המחלקה לניהול כספי הקרן יעמוד על 10.6 מיליון שקלים, והוסבר כי נכסי הקרן מנוהלים באמצעות מחלקה ייעודית בבנק ישראל ומוסדות הקרן, וכי הגידול בתקציב נובע בעיקר מגידול בתקציב השכר בשלבי הבנייה של המחלקה.
לעניין שיתוף נתוני אשראי צוין כי תקציב התחום לשנת 2026 יעמוד על 89.5 מיליון שקלים, קיטון ביחס לשנת 2025, וכי התקציב כולל בין היתר תכנון “מאגר אשראי לעסקים”, שהוגדר כמיזם מורכב עם עלויות גבוהות במיוחד, שנועד לתרום להגברת הנגישות לאשראי לעסקים ולתחרות במשק.
עוד צוין כי תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב־762.0 מיליון שקלים, והוא קטן ב־7.5% ביחס ל־2025. במסמך פורט כי מתוך סכום זה 29% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הדפסת כסף, 27% ליוזמות עתידיות בתקציב העתודה ו־18% למאגר לשיתוף נתוני אשראי. בנוסף הודגש כי דיווח על העברת עודפי תקציב בין שנים יועבר לוועדת הכספים בנפרד לאחר סיום ביצוע התשלומים לשנת 2025.
לפי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף נובמבר 2025 עמד מאזן הבנק על כ־853 מיליארד שקלים, מהם כ־770 מיליארד בנכסי מט"ח. הון הבנק היה בגירעון של כ־12 מיליארד שקלים, לעומת הון של כ־33 מיליארד בסוף נובמבר 2024. יתרות המט"ח בדצמבר 2025 היו כ־229.5 מיליארד דולר, עלייה של 7% לעומת דצמבר 2024. עוד צוין כי בשל הגירעון בהון, הבנק אינו מעביר את רווחיו השנתיים לאוצר המדינה.
Author
עורך חדשות | News1 | דוא"ל
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך:  28/01/2026   |   עודכן:  28/01/2026
+ח"כ אלהואשלה: הריסת בית אחותו של החטוף שנרצח - צעד אגרסיבי וחסר אנושיות 01:52 29/01/26  |  עידן יוסף
ח"כ ואליד אלהואשלה תקף במליאת הכנסת את הריסת ביתה של אחותו של יוסף אל־זאיד ז"ל, שנחטף ונרצח בעזה, ואמר כי מדובר בצעד אגרסיבי וחסר רגש מצד רשות מקרקעי ישראל והממשלה. לדבריו, המשפחה נותרה ללא קורת גג במזג אוויר חורפי, בעוד הממשלה מתעלמת ממצוקתה.
אל־הואשלה קרא לראש הממשלה ולשרי הממשלה להתערב מיד, לעצור את ההריסות ולמצוא חלופה ראויה למשפחה, וטען כי ההתנהלות בנגב בתקופה האחרונה משקפת הפקרות מוחלטת כלפי האזרחים הבדואים באזור.
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
+ח"כ משה סעדה: "מח"ש הפכה ממחלקה חוקרת למחלקה מטייחת" 01:03 29/01/26  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
הצעת החוק להפרדת המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות מגיעה לשלב מתקדם  ▪  יוזם החוק ח"כ משה סעדה מאשים את הפרקליטות ברדיפה ובטיוח  ▪  באופוזיציה מזהירים מפוליטיזציה ופגיעה בליבת שלטון החוק  ▪  נציגי המשטרה, מח"ש והסניגוריה הציבורית מציגים הסתייגויות מקצועיות עמוקות
סעדה. "מח"ש לא רודפת צדק - אלא אנשים" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+הליכוד מגנה את ההתפרצות ללשכת ביסמוט: יש עתיד חצתה קווים אדומים 22:39 28/01/26  |  עידן יוסף
הליכוד גינה בחריפות את ההתפרצות האלימה, כלשונו, ואת צילום המסמכים של חברי יש עתיד ללשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט. בהודעת המפלגה נטען כי מדובר בהתגרות פוליטית הנובעת מתבהלה לנוכח מצבה של יש עתיד בסקרים, וכי גם למהלכים פוליטיים יש קווים אדומים שאסור לחצות.
+ביסמוט: קו אדום נחצה - ח"כים מהאופוזיציה התפרצו ללשכתי 19:30 28/01/26  |  עידן יוסף
יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט הודיע כי זימן את קצין הכנסת בעקבות התפרצות אלימה וכוחנית של חברי כנסת מהאופוזיציה (יש עתיד) ללשכתו בוועדה. לדבריו, מדובר בהתנהלות בריונית ובוולגרית, שכללה גם ניסיונות חמורים לצילום מסמכים בוועדה שלא כדין.
ביסמוט מסר כי האירוע יטופל במלוא החומרה, לרבות פנייה לוועדת האתיקה ובחינת כלל העיצומים והעונשים האפשריים.
בכאן חדשות פורסם כי ח"כ משה טור פז (יש עתיד) נתפס מצלם מסמך בחדר לשכתו של ביסמוט. טור פז אומר שצילם נייר אחד בלבד ושמדובר בנייר סתמי עם שמות חברי הוועדה.
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+פה אחד: ח"כ אושר שקלים נבחר ליו"ר הוועדה לפניות הציבור 15:32 28/01/26  |  עידן יוסף
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור הצביעה פה אחד בעד מינויו של ח"כ אושר שקלים (הליכוד) ליו"ר הוועדה. שקלים הודה על האמון שניתן בו ואמר כי בכוונתו לפעול לשיפור השירות לאזרח ולחשיפת עוולות, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.
יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ, בירך על המינוי ואמר כי שקלים הוא מהח"כים החרוצים בסיעת הליכוד, וכי הוועדה מתאימה לו במיוחד. לדבריו, הוא צפוי להקל על הבירוקרטיה ולסייע לאזרחי ישראל באמצעות פעילות הוועדה. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה נאלץ להעדר מהישיבה בשל השתתפותו בלוויה של רן גואילי.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+בטרומית: עצמאיות יוכלו לעבוד חלקית מבלי לאבד דמי לידה
14:22 28/01/26  |  עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי של ח"כ אימאן ח'טיב יאסין, הקובעת כי עובדת עצמאית לא תאבד את זכאותה לדמי לידה גם אם תעבוד בתקופת חופשת הלידה וההורות, בהיקף של עד 80 שעות בחודש. ההצעה אושרה בתמיכת 34 חברי כנסת, ללא מתנגדים, ותועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
לפי ההצעה, הזכאות תישמר אם מדובר בעסק זעיר או קטן, אם העצמאית עסקה במשלח ידה לפחות 12 חודשים שקדמו ליום הקובע, ואם היקף עבודתה אינו עולה על התנאים שנקבעו. בדברי ההסבר צוין כי המהלך נועד להקל על נשים עצמאיות, לעודד יזמות נשית ולאפשר המשך פעילות עסקית בתקופת הלידה וההורות ללא פגיעה בזכויות.

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  OECD   אבי דיכטר / Avi Dicter   אברהם בניהו בצלאל / Avraham Benayahu  Bezalel   אוהד טל   אופיר כץ / Ofir  Katz   אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso   אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen   אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai   אושר שקלים / Osher  Shekalim   אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin   איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir   אליהו דלל / Eli Dallal   אליהו רביבו / Revivo Eliyahu   אלמוג כהן / Almog  Cohen   ארז מלול / Erez  Malul   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   בועז ביסמוט / Boaz  Bismuth   בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky   בני גנץ / Benny  Gantz   גד איזנקוט / Gadi  Eisenkot   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan   גלעד קריב / Gilad Kariv   דבורה ביטון / Dvora  Biton   דוד  ביטן / David Bitan   דן אילוז / DAN Iluz   דני בן יוסף דנון / Dani Danon   ואליד אל הושלה / Waleed  El Hawashla   ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   חמד עמאר / Hamad Amar   חנוך דב מילביצקי / Hanoch Dov Milwidsky   טלי גוטליב / Tali  Gottlieb   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יואב גלנט / Yoav Galant   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יונתן משריקי / Yonatan Mishraki   יוסף עטאונה / Youssef  Atauna   יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano   ינון אזולאי / Yinon  Azoulay   יסמין פרידמן / Yasmin Fridman   יעקב אשר / Yakov  Asher   יצחק קרויזר / Kroizer Yitzhak   יצחק שמעון סרלאוף   ירון לוי / Yaron Levi   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   לימור סון הר-מלך / Limor  Son Har-Melech   מאי גולן / May  Golan   מאיר כהן / Meir  Cohen   מטי צרפתי הרכבי / Matti  Sarfati Harkavi   מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירב כהן / Meirav  Cohen   מנסור עבאס / Mansour Abbas   משה אבוטבול / Moshe Abutbul   משה ארבל / Moshe Arbel   משה גפני / Moshe Gafni   משה פסל / Moshe Passal   משה רוט / Moshe  Roth   מתן כהנא / Matan  Kahana   נאור שירי   ניר ברקת / Nir  Barkat   סימון  מושיאשוילי / Simon  Moshiashvili   סימון דוידסון / Simon Davidson   עודד פורר / Oded Forer   עופר כסיף / Ofer  Cassif   עמית הלוי / Amit  Halevi   צבי ידידיה  סוכות / Tzvi Yedidia  Sukkot   צביקה פוגל / Tzvika  Foghel   צגה צנגש  מלקו / Tsega  Melaku   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קטרין (קטי) שטרית / Kathrin  Shitrit   רון כץ / Ron Katz   רם בן ברק / Ram  Ben Barak   שלום דנינו / Shalom  Danino   שלי טל מירון / Shelly Tal Meron   שלמה קרעי / Shlomo  Karhi   שרון ניר / Sharon Nir   שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נגיד בנק ישראל: מבצע הביפרים ועם כלביא דחפו את הבורסה קדימה, אבל החוב לא יורד
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות כנסת 25
יצחק דנון
טענות לקמפיין הכפשה שיטתי ברשתות החברתיות    ייחוס בגידה וקונספירציות סביב 7 באוקטובר    ייחוס מכירת סייבר התקפי לאירן
עידן יוסף
המליאה אישרה סופית תיקון מקיף לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה    הסיוע ליתומים בוגרים יורחב משמעותית, כולל גמלאות חודשיות, מענקי נישואין וסיוע בלימודים    אלמנות, אלמנים והורים שכולים יזכו להטבות חדשות לטיפול בילדים    ההצעה גובשה על בסיס המלצות ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין
עידן יוסף
ישיבה מיוחדת במליאת הכנסת לכבוד ביקורו של ראש ממשלת אלבניה    יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הדגיש את הברית הערכית בין המדינות ואת עמידת אלבניה לצד ישראל    התייחס להשבת רס"ל רן גואילי וחתימת פרק החטופים    מסר חד נגד ניסיונות למסגר את המלחמה כעימות דתי    ראש האופוזיציה מזהיר: המוסדות הבינלאומיים חדלו לתפקד
עידן יוסף
דיון מעקב בוועדת הכלכלה העלה כי סוכם על דחיית עידכון התעריפים לינואר 2027    משרד התחבורה מבהיר: אם תקציב 2026 יאושר - לא תהיה התייקרות באפריל או ביוני    חברי כנסת מותחים ביקורת על השירות והיעדר השקעה מספקת    היו"ר ביטן טוען: הלחץ הפרלמנטרי הכריע
עידן יוסף
שלוש ועדות כנסת קיימו דיון משותף בעקבות מות שני תינוקות במעון לא מפוקח בירושלים    שר החינוך קיש הציג את מגבלות הסמכות והמידע של משרדו ואת התלות בשיתוף פעולה בין רשויות    יו"ר הוועדות וחברי הכנסת התריעו מפני כשל מערכתי מתמשך הנובע מפיקוח חלקי, מחסור בכוח אדם ומחירים גבוהים    מחלוקת חריפה התפתחה סביב התקציב, ההכשרות והיכולת לאתר ולאכוף מול מסגרות הפועלות "מתחת לרדאר"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il