ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, ח"כ יאיר לפיד, טוען ראש הממשלה, בנימין נתניהו לא סיפק כל הסבר להתנהלותו בשלוש וחצי השעות הראשונות של מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כך כתב (שבת, 7.2.26) בתגובה ארוכה שפרסם לטענות שהעלה נתניהו בפני מבקר המדינה בשבוע שעבר. לדברי לפיד, נתניהו קיבל דיווח על תחילת המתקפה בשעה 6:29 בבוקר, אך כינס הערכת מצב ראשונה רק בשעה 9:50, מבלי לפרט מה נעשה בפרק הזמן הקריטי שבין שני המועדים. לפיד מציין כי בעדותו למבקר המדינה לא ניתנה כל התייחסות לשאלה מדוע חלף זמן כה רב עד לקיום הערכת מצב, או אילו פעולות, אם בכלל, ננקטו שעות אלו. הוא מדגיש כי אין כל מניעה לקיים הערכת מצב מיידית באמצעים טלפוניים עם בכירי מערכת הביטחון, וכי אין צורך בהמתנה לנוכחות פיזית של כלל המשתתפים. "עיכוב תמוה זה מעקר מתוכן את טענתו לפיה "לא העירו אותי", שכן גם אחרי שהעירו אותו לא נקט שום פעולה או נתן שום דירקטיבה מקצועית או מבצעית במשך שעות ארוכות ויקרות", כתב. עוד טוען לפיד כי גם גרסת נתניהו ביחס להגעתו לקריה אינה מתיישבת עם הנתונים שבידי לשכת ראש הממשלה. בעוד שנתניהו מסר כי הגיע לקריה סביב השעה 08:00, יומן לשכתו מלמד כי יצא מביתו בקיסריה רק בשעה זו. לפיד קובע כי עיכוב זה מרוקן מתוכן את הטענה לפיה "לא העירו אותו", שכן גם לאחר שהתעורר לא ניתנו לדבריו הנחיות מקצועיות או מבצעיות במשך שעות יקרות. הביקורת על ההתנהלות ביום המתקפה משתלבת, לפי לפיד, בתמונה רחבה יותר של כשל מנהיגותי ומדיני. לפיד מציין כי כבר ב-21 באוגוסט 2023 השתתף בעידכון ביטחוני אצל נתניהו, שבו הוצגו בפניו התרעות שהצביעו לדבריו בבירור על סכנת התלקחות חמורה. הוא מתאר כי נחרד לא רק מתוכן ההתרעות, אלא גם ממה שהוא מגדיר כשאננות מופגנת של ראש הממשלה נוכח חומרת המצב. לדבריו, לאורך החודש שלאחר מכן המשיך לעקוב אחר המידע המודיעיני, שהלך והתעצם, עד שהרגיש מחויב להתריע פומבית. בהקשר זה מזכיר לפיד את מסיבת העיתונאים שקיים ב-20 בספטמבר 2023, ערב יום הכיפורים, שבה הזהיר מפני התלקחות רב-זירתית, כולל בעזה, וציין כי כלל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה והקבינט מפני עימות אלים. מכאן, הוא שואל, כיצד יכול ראש הממשלה לטעון כי לא ידע על ההתרעות או שלא הוצגו בפניו. לטענת לפיד, הנושא המרכזי שנתניהו נמנע מלהזכיר בעדותו בפני מבקר המדינה הוא התפיסה המדינית-ביטחונית שהוביל במשך שנים, ולפיה יש לחזק את חמאס ככוח נגדי לרשות הפלשתינית כדי למנוע איחוד זירות. לפיד מגדיר תפיסה זו כ"אבי-אבות מחדל 7 באוקטובר", וטוען כי בשמה נמנע נתניהו ממיטוט חמאס, החמיץ הזדמנויות לחיסול בכיריו, וקידם מדיניות עקבית של הזרמת כספים לחמאס, לרבות באמצעות הסיוע הקטרי. לפי המסמך, נתניהו ידע כי לפחות כ-4 מיליון דולר בחודש מתוך הכספים שהועברו לרצועה שימשו להתחמשות הזרוע הצבאית של חמאס, אך בחר להתעלם מהמידע. לפיד מציין כי בתקופת ממשלת השינוי הופסקו "מזוודות הכסף" והסיוע הועבר בדרכים אחרות, ישירות לאזרחים, ללא קשיים מיוחדים ותוך תמיכת גופי הביטחון. לפיד מותח ביקורת חריפה גם על התנהלות נתניהו ביום המתקפה עצמו. לדבריו, ראש הממשלה קיבל דיווח על האירועים בשעה 6:29 בבוקר, אך קיים הערכת מצב ראשונה רק כשלוש וחצי שעות מאוחר יותר, ללא הסבר מניח את הדעת לעיכוב. הוא טוען כי גם לאחר שהתעורר והגיע לקריה, לא נקט נתניהו פעולות או הנחיות מבצעיות במשך שעות קריטיות. בהמשך המסמך מאשים לפיד את נתניהו בהצגת מסמכים חלקיים ומוצאים מהקשר, בהטעיה מכוונת של מבקר המדינה ושל ועדת החוץ והביטחון, ואף בהדלפה בלתי חוקית של חומרים חסויים. לטענתו, מטרת המהלך היא לגלגל את האחריות לכשל על הדרגים הכפופים לראש הממשלה ולמנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לדברי לפיד, האחריות העליונה לביטחון המדינה מוטלת על ראש הממשלה, ובפרט על מי שכיהן בתפקיד קרוב ל-20 שנה במצטבר. אם מדיניות הביטחון כשלה באופן מוחלט, הוא קובע, מדובר בכישלון של נתניהו עצמו. בסיכום תגובתו טוען לפיד כי אסון 7 באוקטובר לא היה בלתי נמנע, וכי מדיניות אחרת והתנהלות שונה יכלו למנוע אותו. לטענת לפיד, נתניהו בחר בעדותו להתמקד בסוגיות טקטיות ולגלגל אחריות על הדרגים הכפופים לו, תוך השמטה מכוונת של הכשל המרכזי: התפיסה שהוביל במשך שנים ולפיה יש לחזק את חמאס ככוח נגדי לרשות הפלשתינית. לדבריו, תפיסה זו היא אבי-אבות מחדל 7 באוקטובר, והיא שעמדה בבסיס ההתעלמות מהתרעות, מהזרמת כספים לחמאס ומהימנעות משינוי מדיניות בעזה.