דונלד טראמפ אינו מנהיג עטור הישגים, אך אי-אפשר להימלט משמו. אנשיו אמרו לצ'אק שומר מניו-יורק, מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, כי הממשל יפשיר מיליארדים למימון תעלת רכבת מתחת לנהר ההדסון, אם יקדם את שינוי שמותיהם של תחנת פן בעיר ונמל התעופה דאלס בוושינגטון, כך שישאו את שמו של טראמפ. שומר סירב; קל לדמיין את המדרון החלקלק בו גשר הזהב בסן פרנציסקו נקרא על שמו. אל תנשמו לרווחה עדיין – מציע ניו-יורק טיימס. טראמפ מנהל מסע צלב לא ליצירת מורשת שתתחרה בזו של קודמיו, אלא מאמץ גישה קלה יותר. איל הנדל"ן לשעבר הורס מבנים ולא מקים אותם; את האגף המזרחי של הבית הלבן הוא מחליף באולם נשפים ענק. אבל אין לו מה שדרוש כדי להקים מבנים ומוסדות שיתקיימו לאורך זמן. במשך שנים טראמפ בנה תהילה וכסף על בסיס יצירותיהם של אחרים. קבוצת טראמפ משכירה את הזכות להשתמש בשמו בארה"ב ומחוצה לה. כעת הוא נחוש להטביע את חותמו על אתרים ומוסדות שאין להם כל קשר אליו, כמו מרכז קנדי ומכון השלום; הוא רוצה את שמו על אצטדיון פוטבול מתוכנן בוושינגטון. נמל התעופה טראמפ יציב אותו בשורה אחת עם רונלד רייגן וג'ון קנדי, ותחנת טראמפ תהיה אצבע בעין לניו-יורקרים הבזים לו. לנוכח הפופולריות הנמוכה שלו, ייתכן שטראמפ מבין שלעולם לא יזכה באהדה ציבורית נרחבת – אבל אולי הוא פועל מתוך גנדרנות לשמה. בכל מקרה, הוא רוצה להידחף לחיי היום-יום של אומה שאינה אסירת תודה כלפיו, במיוחד במקומות שבעצם לא אכפת לו מהם, כל עוד הוא יכול להסיק זאת בכוחנות. לכל הפחות, מדובר בפעולות פחות אלימות מאשר מהלכים אחרים שלו; איש לא נורה במהלכן. מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס מניו-יורק, נתן לכך שם קולע: גרפיטי נשיאותי. כדאי גם לזכור, ששינוי שם יכול להתרחש שוב. הטראמפיזם לא יימשך לנצח. בבסיסה, MAGA היא פולחן אישיות לאדם אחד שלא תשרוד בלעדיו זמן רב בצורתה הנוכחית. מחיקת שמותיהם של שליטים סמכותנים מהמרחב הציבורי אינה משהו חדש, אם כי סביר להניח שאחרי טראמפ התהליך יהיה איטי. במקביל, מזהיר הטיימס, יש להיזהר ממעגל אין-סופי של שינויי שמות בהתאם לשליטה בוושינגטון בכל רגע נתון. מחיקת הגרפיטי הנשיאותי תהיה משימה קלה יחסית. אבל טראמפ מותיר את טביעות אצבעותיו בגופי ממשל, מדיניות, נורמות דמוקרטיות ושלטון החוק, והבנייה מחדש שלהם תהיה ארוכה וקשה, במיוחד אם ההזדמנות תנוצל כדי לשפר אותם. אין תיקונים מהירים, והעמדת פנים כאילו יש – תכשיר את הקרקע לאכזבה והתמרמרות מצד הציבור. בנוגע לנאמני טראמפ שיישארו אחריו – שיעריצו אותו במרחב הפרטי. כבר קיים פסל מוזהב בגובה חמישה מטרים, המכונה "דון קולוסוס", הממתין להצבתו במועדון הגולף דוראל של טראמפ בפלורידה. ולמה רק שם? מאר-א-לאגו, בדמינסטר, טראמפ טאואר – המון נכסים שלו מחכים להוקרתם של אוהדיו. זוהי ארה"ב. מי שרוצה יכול לבזבז את כספו על אסלה מזהב. אבל אל תגעו בכסף הציבורי ובמוסדות מכובדים.