בג"ץ הורה למדינה (12.2.26) לנמק את האפליה לטובה של מורים במוסדות חינוך חרדיים, אשר הוחרגו אשתקד בידי הכנסת מהקיצוץ בשכר עובדי השירות הציבורי לצורך מימון המלחמה. הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר הוציאו צו על תנאי, ולפיו על הממשלה והכנסת לנמק מדוע לא תבוטל ההחרגה או לחלופין תורחב ותחול על כל המעסיקים שהמדינה משתתפת בתקציבם בשיעור של עד 40%. בדצמבר 2024 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת הצעת חוק, אשר עיגנה את ההבנות בין שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. נאמר בה, כי בשנת 2025 יקוצץ שכר עובדי המגזר הציבורי ב-2.29%, ובשנת 2026 - ב-1.2%. הפחתות זמניות אלו אמורות להכניס לקופת המדינה 5 מיליארד שקל, כאמור - כחלק מהצעדים למימון מלחמת חרבות ברזל. לאחר שההצעה אושרה בקריאה ראשונה, היא הועברה לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה). העותרים טענו, כי על-פי דרישתו האולטימטיבית של אייכלר, הוחרגו מהקיצוץ מי שעובדים במוסדות חינוך שהמדינה משתתפת בתקציביהם בשיעור של עד 40% - דהיינו מוסדות חרדיים. אייכלר התנה את אישור ההצעה כולה בהחרגה זו, אשר הפתיעה את משרד האוצר ואושרה ללא הנמקה וללא דיון של ממש, נטען עוד. ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים טען בעתירתו: "הותרת הוראת השעה כלשונה משמעה מתן הכשר להוראה בלתי חוקתית ולהחלטה פוגענית, מפלה ובלתי סבירה, שלפיה אם הקיצוץ בשכר עובדי ציבור הוא נחוץ ונותר על-כנו, כאשר מבין אלו מוחרגים רק המורים בחינוך החרדי, לא רק מכשירה התנהלות והתנהגות מפלה של המדינה, אלא שהיא גורמת להפליה דה-פקטו ויצירת מערכת חינוך שבה השווים הם שונים". עוד טען הארגון, כי אין להשלים עם מצב בו יקוצץ שכרם של מורים ששירתו במילואים ונפגעו במלחמה, ולא יקוצץ שכרם של מורים שלא נשאו בנטל. הכנסת טענה בתגובתה המקדמית, כי "עובדי המגזר הציבורי ועובדי המגזר הפרטי אינם שייכים לאותה קבוצת שוויון בכל הנוגע להשלכות הכלכליות של המלחמה" ולכן ההחרגה של המורים החרדים (המשתייכים למגזר הפרטי) אינה פוגעת בשוויון. עוד נטען, כי אומנם מדובר בפגיעה בזכות הקניין של עובדי המגזר הציבורי, אך היא עומדת בתנאי פסקת ההגבלה: לתכלית ראויה ואם אינה עולה על הנדרש. גם הממשלה טענה, כי אין המדובר בפגיעה חוקתית בזכות לשוויון וכי ההחרגה אינה מצדיקה את הצעד יוצא הדופן של התערבות שיפוטית בחקיקה ראשית. "סוגיה זו נבחנה על-ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה עוד במהלך הדיונים בהצעת החוק. הגם שהועלו קשיים בעניין זה במישור השוויון, המסקנה הייתה כי מדובר בשינוי אפשרי שאינו עולה לכדי פגיעה חוקתית", הוסיפה הפרקליטות.