הכנס, שנמשך שלושה ימים, מיועד לחברות המבקשות להתמודד במכרזי שלב אינפרא 1, בהיקף שמוערך בכ־65 מיליארד שקל. בנת"ע מציגים זאת כנקודת מעבר מתכנון מתקדם למימוש תשתיתי רחב, כולל הצגת תפיסות תכנון וביצוע ומודלים שנבנו למפעל המטרו.

המספרים שמאחורי ההבטחה סדר הגודל ידוע - שלושה קווי מטרו באורך כולל של 150 ק"מ, עם 109 תחנות, מעבר ב־24 רשויות מקומיות וכשני מיליון נוסעים ביום עם השלמת הרשת. לפי המסמך, המערכת מיועדת לייצר מבנה רשת רדיאלי־היקפי ולחבר בין מוקדי תעסוקה, בריאות ומסחר מרכזיים במטרופולין. חלוקת הקווים מציגה שלוש זרועות שונות באופיין:

• קו 1M (צפון-דרום): 85 ק"מ, 61 תחנות תת-קרקעיות ועוד תחנה עילית, עם כ־מיליון נוסעים ביום ושני מתחמי קרפיף (דיפו)

• קו 2M (מזרח-מערב): 25 ק"מ, 21 תחנות תת-קרקעיות ועוד תחנה עילית, כ־540 אלף נוסעים ביום ומתחם קרפיף אחד

• קו 3M (חצי טבעתי): 39 ק"מ, 25 תחנות תת-קרקעיות, כ־480 אלף נוסעים ביום ומתחם קרפיף אחד

ישנם מוקדים מרכזיים לאורך הקווים, ובהם אזורי תעסוקה, מוסדות רפואיים וצמתי תחבורה, לרבות נתב"ג טרמינל 3, בתי החולים בילינסון, תל השומר ווולפסון, אוניברסיטת תל אביב ובר־אילן, שוק הכרמל, פארק המדע רחובות ועוד.

יו"ר נת"ע, יודפת אפק ארזי, מסגרה את המטרו כסיפור רחב יותר של כלכלה וחברה, והדגישה: "המטרו עוסק בעתיד. הוא עוסק בצמיחה כלכלית, בחוסן לאומי, בפריון ובאיכות חיים. אנחנו מחפשים חברות שמבינות כי הקמת מערכת מטרו אינה רק אתגר הנדסי, אלא משימה לאומית של בניין ישראל". מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, הוסיף את הקו הביצועי והגיוסי: "פרויקט המטרו הוא לא עוד מיזם תשתיות, הוא מהלך לאומי שישנה את פני המדינה. להזמין את מיטב החברות בעולם לקחת חלק ולהיות שותפים אמיתיים במהלך היסטורי".

סיורים, פגישות ומעבר לשלב המכרזים במהלך הכנס נערכו סיורים באתרי התשתיות של נת"ע ובמוקדים רלוונטיים בגוש-דן, לצד פגישות מקצועיות סגורות עם בכירי החברה ועם נציגי משרדי הממשלה. בנת"ע מציינים שהסיורים נועדו לאפשר למציעים להתרשם מהניסיון הביצועי שנצבר בעבודות הרכבת הקלה ומהיכולת להוביל מיזם תשתיתי רחב. נת"ע מבקשת למצב את המטרו כמיזם תחבורתי לאומי בעל משקל בינלאומי, ולהכניס לשלב האינפרא הראשון את השחקנים שיידעו לתרגם מסמכים, מפות והדמיות לעבודות עפר, מנהור, תחנות ומערכות תפעול.