נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ובכירי ממשלו הציגו בשבועות האחרונים עמדה רשמית השוללת מעורבות צבאית התקפית בתוך אירן, אך במקביל נחשפו תוכניות מגירה אופרטיביות לכניסה מוגבלת לשטח האירני. המהלך הטורקי נועד למנוע זליגת כאוס והגירה המונית במקרה של נפילת המשטר בטהרן בעקבות המחאות והלחץ הבינלאומי (פברואר 2026). במהלך החודשים ינואר ופברואר 2026, הדגיש ארדואן כי טורקיה רואה ביציבות המשטר האירני אינטרס ביטחוני עליון. בשיחות עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (יום ג', 27.01.26), הציע ארדואן לקיים ועידה משולשת כדי למנוע את קריסת המגעים הדיפלומטיים, תוך שהוא מצהיר (יום ג', 03.02.26) כי טורקיה מתנגדת באופן קטגורי לכל התערבות צבאית זרה באירן וכי מלחמה חדשה תגרור את האזור להרס. למרות הרטוריקה התומכת ביציבות, דיווחים מתדרוכים סגורים בפרלמנט הטורקי (27.01.26) חשפו כי הצבא הטורקי נערך לביצוע פעולה קרקעית בשטח אירן במקרה של קריסת המשטר. התוכניות האופרטיביות מתמקדות במניעת זליגת פליטים ובסיכול התבססות של כוחות כורדיים בצפון-מערב אירן, צעד שנתפס בטהרן ובאנקרה כאיום אסטרטגי על שלמות המדינות.

פעולות ההיערכות של הממשל הטורקי

משרד ההגנה הטורקי ובכירי הממשל גיבשו שורת צעדים למקרה של אובדן שליטה מרכזית בטהרן המיועדים להבטיח את האינטרסים הלאומיים:

• יצירת אזור ביטחון: הקמת רצועת חיץ (Buffer Zone) בתוך השטח האירני הסמוך לגבול המשותף לצורך ריכוז פליטים ומניעת כניסתם לשטח טורקיה.

• מניעת התבססות כורדית: פריסת כוחות צבאיים לסכל הקמת ישות כורדית עצמאית בצפון-מערב אירן שעלולה להקרין על הביטחון הפנים-טורקי.

• ביצור קו הגבול: השלמת הצבת 203 מגדלים אלקטרו-אופטיים ובניית חומת בטון לאורך 380 ק"מ מהגבול המהווים בסיס ליציאה לפעולה בשטח אירן.

• תיווך דיפלומטי מונע: ניסיון של שר החוץ הקאן פידאן (10.02.26) למצב את טורקיה כגשר בין המערב לאירן כדי למנוע תקיפה אמריקנית שתפיל את המשטר.

ההיערכות הטורקית משקפת שילוב בין רצון לשמר את הסטטוס-קוו האזורי לבין מוכנות צבאית לתרחישי קיצון. השורה התחתונה מעידה כי ארדואן אינו מעוניין בכיבוש אירן, אלא בביצוע פלישה הגנתית מוגבלת שתבודד את טורקיה מהשלכותיה של מלחמת אזרחים אפשרית אצל שכנתה ממזרח